לא מבינה למה אנשים רואים ילדה לבד בהפסקות/בשיעורים 6 שנים ברצף

שואל השאלה:
זה ממש לא אפשרי. אנחנו כבר בסוף יא

"כי אם הם היו רוצים להתחבר איתה, בתכלס הם היו ממזמן עושים את זה" אז הם לא רוצים להתחבר אליה

אני גם בדיוק ככה.. בתכלס, אני בן אדם פתוח ויש לי בטחון עצמי דיי גבוהה.
אליי לא פונים ולא כלום (כשאני לבד בהפסקות) ובתכלס לא ממש אכפת לי כי אני לא מתחברת פשוט עם הכיתה.. אני יודעת שאם אני אבוא וירצה להיות עם מישהו יקבלו אותי למרות שזה לא רק זה.. נגיד בכיתה ו' עשו עלי חרם (עכשיו אני ח') וברור שבתחילת ז לא היה לי ביטחון עצמי אז פשוט חיכיתי שמישהו יפנה אליי.. עכשיו אני מבינה שזאת טעות.. פשוט צריך להיות זה שפונה, ולא לחכות שמישהו יפנה אלייך..

אולי הם ניסו והיא לא הראתה עניין?
ואולי הילדה צריכה בעצמה לנסות להתחבר לכמה ילדים או אפילו ילדה אחת.. אי אפשר לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שהכל יקרה. ילדים בתיכון זה לא הדבר הכי מתחשב

למה את לא פנית אף פעם? אם את לא תפני אף אחד לא ישתין לכיוון שלך.
ואני אומרת לך את זה בגסות כי זאת הדרך הכי מעוררת וטובה להבין את המצב.

את לא יכולה לצפות שכולם ייגשו אלייך מרצונם ואת לא תעשי כלום. כי ילדים לא מתנהגים ככה.
לכולם יש כבר את החבורות שלהם ואני אגיד לך את האמת אני לא יודעת אם תוכלי להשתלב.
מצטערת בשבילך

כי ישנם כאלה שאוהבים להתבודד, בטח חושבים שאת כזו. אם לא תראי רצון, או אפילו צעד כלשהוא, לא יהיה שינוי בקרוב

את לא יכולה לצפות שיגשו אליך אם את לא ניגשת.
יש מאות ילדים בשכבה, אי אפשר לשים לב לכולם. את צריכה לגשת למישהו כדיי שהוא ירצה ליצור אינטרקציה איתך.

בתיכון זה כבר לא ככה