אני ממש לא רוצה לפתוח פה ויכוח... אז רק אטאיסטים לענות.

אפשר לבסס דברים על אינטואציה והגיון

שואל השאלה:
ולפי האינטואציה וההגיון
לא נראה לך יותר הגיוני שמישהו יצר את העולם הזה?
כי מה הסיכוי שזה נוצר סתם ככה?
וגם אם אתה חושב שתורת האבולציה נכונה. אז זה התפתח למה שזה היום.
לא יכול להיות שזה באקראיות התפתח למשהו כל כך מדויק. מישהו היה חייב לכוון את זה לא?

שואל השאלה:
lil happy lil sad
אתה מודע לזה שכל המדע מבוסס בסופו של דבר על אקסיומות שאין שום דרך להוכיח, אז פשוט מאמינים בהם?

לא על שניהם הוכחות הגיון ואינטואיציה הם דברים משתנים,
הרי פעם ההגיון היה שיש גשם אז יש אל הגשם
שלא לדבר על המדע הבטוח של פעם שאמר טונות של שטויות
שום דבר חוץ מכמה דברים בסיסים הם מוכחים ב100 תתיחס להכול בערבון מוגבל
עד שתמצא משהו שאתה לא יכול להפריח
וגם אז זה לא 100 אחוז
ותזכור בנוגע להוכחות שלכול מחקר יש מימון ומקור שזקוק לו
וההגיון והאינטואיציה גרם לאנשים לעשות דברים משוגעים כמו גריין דיי או לחשוב שקומוניזם זה טוב

ואבולוציה משהו מפותח לסביבה כי מי שלא מת
ועדיין אנחנו לא מדוייקים ומלאים בבאגים וחלקים מיותרים בגוף, אחמ אחמ תוספתן

שואל השאלה:
המדע מבוסס בסופו של דבר על הגיון ואינטואיציה.
שלפי זה בנו אקסיומות, ולפי האקסיומות האלה "מוכיחים" דברים בצורה מדעית היום.
יכול להיות שבעוד 100 שנה נגלה שכל מה שחשבנו זה שטויות. (ויכול להיות שלא)

שואל השאלה:
עצים לא גדלים על עצים
חוץ מזה שהשם שלך גאוני xd
בקשר לזה שיש באגים... אוקיי יש דברים שלא נבין. אנחנו צריכים להודות בזה מתישהו שאנחנו לא יכולים להבין הכל.

המוח שלנו כל כך מורכב. כאילו... אנחנו אשכרה מודעים לעצמנו. שום מכשיר או רובוט לא יכול לעשות את זה.
ואתה רוצה להגיד לי שמשהו כזה "פשוט התפתח"?

אני חושבת שלכל דבר יש סיבה והיגיון, ואני מניחה שלכל דבר יש הוכחה

שואל השאלה:
תחיה כמן לארי

שאלה קטנה
העולם עגול?

ברור שנגלה גם עכשיו מגלים מלא שטויות מפעם
הבעיה היא שפעם זה היה מחוסר יכולת וקביעות של רק הגיון כגון בשר רקוב מצמיח זבובים
היום זה המימון המחקר שקבע ששומן לא בריא הוריד בכוונה חלקים שיסתרו אותו ויראו שזה לא נכון אך זה נקבע כעובדה שכולסטרול רע נגיד לא נכון
או מאות מחקרים שסותרים כי בעלי אגנדות משלמים למה שרוצים למצוא לא לגלות באמת
וכן יש ל עניים

אני מאמין בדבר שהכי הגיוני לי כרגע. מחר אאמין במשהו אחר, ואני מאמין שזאת הדרך הכי בריאה לחשוב. אני אגנוסטי במחשבות שלי ולכן קשה לי לראות את כל ה"100%" שכתובים כאן בתגובות ובשאלה שלך, זה פשוט מטופש באותה מידה כמו מישהו דתי שבטוח שיש לו תשובה מוחלטת למשהו. אבל כבר כתבו כאן כמעט הכל, זה כמו מתמטיקה... או שיטה סוקרטית, בונים מגדל, מביאים דברים חדשים ומאמינים בהם.

שואל השאלה:
אב"מ
סוף סוף מישהו אגנוסטי שבא לדברים עם ראש פתוח.
אני כנ"ל אני תאיסט מאמין ביהדות והכל... אבל אני בא עם ראש פתוח לדעות נוספות. חקרתי הרבה ופשוט הגעתי למסקנה שהיהדות היא הכי הגיונית

ולמי שבטוח ב100 אחוז שהעולם עגול כי זה מוכח מדעית והכל.
אני רוצה לתקן אתכם קצת:
אתם לא בטוחים שהעולם עגול, אתם מאמינים שהעולם עגול - ממליץ לכם לקרוא את הפוסט המעצבן הנ"ל:

כמו שהמורה להיסטוריה הגאון שלי אמר, אי אפשר לדעת את האמת ב-100%, האמת האמיתית קיימת אבל בני אדם בחיים לא ידעו אותה. אפשרי לדעת קרוב לאמת.

מזכיר לי סדרת קורסים שצפיתי ביוטיוב, באוניברסיטה אחת ישראלית, שכחתי את שמה.
אבל אלה היו קורסים בנוגע לשאלה "מה זאת ידיעה", מה אנחנו באמת מסוגלים לדעת ואיך אנחנו מגדירים את המושג הזה... עם המון דוגמאות... גם קראתי על זה 2 ספרים של אלפטון, פיידון ותאיטיטוס.

שואל השאלה:
האמת האמיתית כן קיימת
אבל בני האדם לא יכולים לדעת אותה
זה שאנחנו לא יודעים משהו לא אומר שהוא לא קיים..

סליחה התבלבלתי בניסוח, שמתי לב עכשיו. זה מה שרציתי לומר, שהיא קיימת אבל אנשים לא יכולים לדעת אותה. אתקן

קריסטל מנטה, אני לא חושב שיש כאן שאלה בכלל, אבל זה לא באמת רלוונטי לחשוב בצורה כזאת. יש פילוסופיה ויש פילוסופיה... השאלה עד כמה אתה רוצה להיפתח ולצאת לעולמות גדולים. הרי אם נצא לגודל היקום נמצא המון מסקנות שיהרסו לך את חיי היום-יום ולא תוכל לתפקד אם תעבוד על פי-הם, עדיף להישאר במעגל הרלוונטי לנו, בני-האדם. זה תמיד כיף ללכת על גדול אבל אי אפשר באמת לחיות על גדול, במציאות של היום.

שואל השאלה:
שוב זה העניין... ידיעה זה הגדרה מסובכת.
אבל מה שמעצבן אותי זה אנשים שחושבים שכל המדע הוא "מוכח"
ואם משהו לא "מוכח מדעית" אז כנראה שהוא שקר ב100 אחוז ומי שמאמין בו פרימיטיב...

משמח אותי לראות שלא כולם כאלה...

שואל השאלה:
אם אפשר ואי אפשר לחיות על גדול - זה גם כן שאלה של אמונה.

אני דתי וכמו שאתה כנראה יודע דתיים אוהבים להשתמש במשלים :)
אז אני ימשיל לך משל.
יש מישהו שעומד ליד נורת רחוב. ויש עיגול של אור. אפשר לחקור את העיגול של האור, ולהיות בטוח במה שאתה רואה.
ובקשר לחושך יש שתי אופציות - או להגיד "מה שמחוץ לאור לא קיים" או להגיד "יש משהו מחוץ לאור אבל עזוב את זה, זה גדול מידי עלי, בוא נבין רק את מה שבתוך האור, בתוך תחום ההבנה שלנו"
וזה שתי האופציות נכון?
אז העניין הוא שלא! יש עוד אפשרות.
חוש הראיה הוא לא החוש היחיד שלנו. אפשר למשש את מה שיש שם, להקשיב לצלילים, ולנסות להבין מה יש שם בלי לראות.
נכון שזה מסובך יותר, אבל זה לא שסתם זורקים ניחושים לאוויר. הניחושים האלה מבוססים על משהו.

שנינו יודעים שקיים משהו מחוץ למעגל האור הזה - אני בטוח שאתה לא מאלה שחושבים ש"אם אני לא רואה את זה זה לא קיים"
אבל לדעתי גם אם חשוך שם, אפשר לנסות לברר מה יש שם בכל זאת :)

גם מזכיר לי את לודוויג ויטגנשטיין שדיבר על המושגים ומה שבני-אדם משייכים למילים ותמונות... בשפה שלנו יש המון-המון סיבוכים, אם אבקר כל מילה שאני כותב אמצא שאני מבצע המון טעויות (לא מבחינה תחבירית) או אמצא הגדרות לא מובנות או חוסר התאמה עם אנשים אחרים..

שואל השאלה:
כן אני יודע
אבל דיברתי על האנשים שלא מוכנים לקחת בחשבון שגם דברים שלא מוכחים מדעית נכונים...

בני-אדם אוהבים לתת דוגמאות על החושך, אני חושב ששם הדברים הגדולים התחילו באמונה שלנו בישויות שונות... בני-אדם היו מסתכלים על השמיים, השמיים החשוכים... ולא הבנו מה יש שם למעלה... עולם חדש לגמרי ולא מוכר, מפחיד! כמובן שעשינו מה שאנחנו תמיד עושים והתחלנו לתת משמעות והגדרות לשמיים, התחלנו לצייר דמויות, דמויות שמזכירות אותנו... שנרגיש שאנחנו מסוגלים להבין מה קורה שם, אפילו טיפה, לאט-לאט גם פיתחנו רגשות לדמויות האלה, אולי הרגשנו שהם מפתחים רגשות אלינו בחזרה... פתאום השמיים כבר לא נראו לנו מפחידים, פתאום הם היו מקום של נחמה, מקום של אהבה ואמונה.

בקשר לאלוהים הסיבה לא להאמין באלוהים היא לא כי בטוח שהוא לא קיים אלה שאין שום הוכחה כמו שלא מאמינים בחדיקרן
העולם אליפסי כי רואים תעלה על הר פשוט ותראה
אבל כמו שאריסטו אמר זה אידאות והכול חיפוש אחר האמת אך למרות זאת יש בסוף רק אמת אחת אחת והמטרה היא לחפש אותה ולהפיל את האחרות לא לענות בהכול על אולי ואני לא יודע או כמו שחכם ממני אמר

-עולם זה שלעצמו אינו הגיוני וזה כול מה שאפשר לומר עם זאת. והאפסורד הגדול הוא העימות בין העולם הבילתי רציונלי הזה לבן כמיהה פראית לבהירות שקריאתה מהדהדת בלב אנוש-
המטרה שלנו היא לפקפק ולמצוא אמת לא לקבל את כולם באולי

שואל השאלה:
אב"מ לא הבנת מה אמרתי xd
אני יסביר לך בפרטי יותר נוח..
זה לא היה ניסיון להןכיח את קיומו של אלןהים או משהו

שואל השאלה:
עצים לא גדלים על העצים
לא רואים את הקטע שהעולם מתעגל
רק אם תטוס לחלל ותראה את זה משם...

כשמדובר בעובדות, אני עובד רק עם עובדות.
מה ז"א?
אני שומע הרבה שהיהודים הכי מצליחים בעולם, וכטענה מנוגדת, אני רוצה לזה הוכחה, עובדה. תראה לי מחקר שמוכיח את זה.
אבל בדברים שהם לא עובדה, אני סומך על רגש ותחושות

רואים
שהייתי בן 13 וטיפש האמנתי שעולם שטוח כי זה היה הגיוני
עד שהייתי בטיול וראיתי ואז באמת חקרתי את זה

שואל השאלה:
לא רואים...
העין שלנו לא מסוגלת לקלוט לכזה מרחק.
אם אתה רואה - יש לך כוחות על :)

אם היינו מבססים דברים על אינטואיציה ו"היגיון" היינו חושבים שהעולם שטוח, כי ככה זה נדמה לנו כשאנחנו הולכים ברחוב. אינטואיציה לא תוביל אותנו לשום מקום. אם רוצים להתקדם צריך לבסס דברים על הוכחות, ראיות והגיון.

אני אגנוסטיקנית בעקרון, ולדעתי הדבר היחיד שאני יכולה לדעת באמת בוודאות זה שאני קיימת או כל טענה אחרת שמוכחת באמצעות איזשהו פרדוקס או מעגל כלשהו. גם להניח שהחושים שלי אמיתיים זו הסתמכות על משהו שהוא לא וודאי ב100%. מה שאומר שבשביל לחיות חיים מלאים אין ברירה אלא להסתמך על דברים שהם לא 100% וודאיים גם אם יש לרובם מספיק ראיות שמוכיחות שההסתמכות עליהן לרוב מועילה. אינטואיציה והיגיון הם בעיניי לא הוכחה חד משמעית בכלל, לא אנמק בעזרתם דברים כדי לשכנע מישהו, במקסימום אנמק בעזרת דברים עם מספיק ראיות שהסבירות שנכונים גבוהה מאוד וגם אז אציין שזה רק מה שאומרים או רק מה שאני יודעת, אבל בכל זאת לא אתכחש לזה שאני עם עצמי מסתמכת לפעמים על אינטואיציה והיגיון כי אין יותר מדי ברירה הרבה פעמים..

קוראים לזה אופק וגם לפני שנים הבינו שאם על הר ואוניות ו נעלמות כדור הארץ לא שטוח
וזה בידיוק כמו אלוהים
הוכחות שקיימות שנים ומתפתחות ותמונות

מול2 צבים ותיאוריה מטורפת
כן כי הגיוני שיש אנטי ירח שמסתיר תירח וחומות קרח

ואגב קריסטל מנטה, לגבי הקישור לפוסט ההוא ששלחת, אם הנושא הזה של הוודאות וחוסר הוודאות מעניין אותך אני ממליצה להתעמק במשפטו המפורסם של הפילוסוף רנה דקארט "אני חושב משמע אני קיים". הוא עוסק פחות או יותר באותו הנושא ולדעתי מנתח אותו בצורה מעמיקה ומדוייקת יותר. (צירפתי סרטון בנושא של מישהו שמסביר את זה טוב אבל אני אומרת מראש שהוא לא כריזמטי במיוחד אז צריך אליו קצת סבלנות.).

"אני מטיל ספק, משמע אני חושב, משמע אני קיים."
המשפט הזה במשמעותו המקורית יותר רלוונטי לאנשים דתיים, דקארט היה מאמין אדוק, הוא האמין שבעולם קיימים רק המתמטיקה ואלוהים, ההוכחות והמשפטים שאנשים כל כך אוהבים לצטט שלו הם בעצם הוכחות לקיומו של אלוהים מבחינת דקארט.

עצוב שדקארט לא האמין שחיות לא מסוגלות להרגיש, כי הן לא מסוגלות להטיל ספק על העולם שמסביבם, לכן גם לא מסוגלות לחשוב. הוא הסתכל על בעלי חיים כמו אל מכונות, לוחצים על כפתור (מרביצים להם) ויש תגובה (קולות של כאב או תגובה פיזית), אין "רגש" דומה לשלנו בתהליך.

ל-cheesues_christ, אני גם צופה בערוץ שפרסמת כאן, ממליץ לפותח השאלה:)

-אני חושב משמע אני קיים היה לפני שהוא נהיה דתי באותהתקופה שהוא האמין בזה והביא את ספק השד המתעתע וכו..
דהקארט ניסה למצוא משהו וודאי והוא מצא רק את החשיבה בהמשך הוא התחרט וניסה להוכיח את אלוהים בעזרת המתמתיקה-
ידע היסטורי קצר

והגירסה של איין ראנד הכי טובה לדעתי של
-אני קיימת לכן אני אחשוב-

חייב הוכחה

עד כמה שאני יודע דקארט גדל כקתולי ונשאר ככה כל חייו...

הוא פיקפק ואז התקצן
האמת שאהי זוכר כי היה לי בידיוק מבחן על זה

אפשר לבסס דברים על אינטואיציה והיגיון בשיחה רגילה אבל לא להציג את זה כעובדה מוצקת

לעניין דקארט,
הקוגיטו המפורסם מופיע בספרו מאמר על המתודה. את המשך המהלך והוכחת האל הוא כתב בספר אחר - הגיונות.
אבל לא ידוע לי אם זה מעיד על שינוי בהשקפתו הדתית.

קריסטל מנטה, קודם כל אענה על השאלה עצמה, תנסה להבין את המשפט, הוא הבסיס שדתיים רבים לא מבינים לגבי אתאיסטים - לא כל דבר צריך הוכחה, אבל מה שכן הוכח הוא נכון. למרות ניסיונותיך להקביל בין דת למדע, אלו שני דברים שונים בתכלית, והמדע אינו דורש אמונה כלל. לומר שאנחנו מאמינים במדע, זו טעות.
בהמשך טענת שהמדע מתבסס על אקסיומות שעלולות להתברר כלא נכונות - מאיפה הבאת את הרעיון השגוי הזה? המדע לא מתבסס על אקסיומות כשיטה, אלא על תצפיות, ניסויים, וניתוחים של מידע המתקבל מהם.
למשל אתה מתבסס על אינטואיציה ("המוח שלנו כל כך מורכב.. ואתה רוצה להגיד לי שמשהו כזה "פשוט התפתח"?"), ומגיע למסקנות שגויות. אף אחד לא "רוצה להגיד לך", אלא אומרים לך עקב עובדות מדעיות המוכיחות את האבולוציה מעל לכל ספק. כאן נכנס גם נושא ההיגיון - היגיון מוגבל לרמת ידע. אם אתה לא יודע משהו, הוא לא יכול להשפיע על ההיגיון שלך, ולכן יהיו הבדלים בין היגיון של אחד לשני כל עוד רמות הידע שלהם שונות. אינטואיציה של יצור החי פחות מ 100 שנים, אינה יכולה לתפוס את הזמנים עליהם מדבר המדע בסדרי גודל של מיליוני שנים, ולכן מתעלמת מיכולות הזמן לפתח דברים מורכבים. אתה עדיין יכול ללמוד על זה ולהבין זאת. אז אני יודע שהעולם עגול, ולא מאמין בזה. אין לי צורך להאמין או לא להאמין לזה, כי האמת פרושה לפניי. אלוהים לא נמצא לפנינו, ולכן דורש אמונה. אתה מאמין באלוהים ובתורתו, ואני לא. אני מכיר את העובדות שהמדע מגלה, מבין את מה שהוא יודע לספר לי, ומאמין בדברים אחרים שהמדע עדיין לא יכול להפריך - האל היהודי הוא אינו אחד מהדברים האלה. ההבדל בין השניים, הוא שאם אמונותיי יופרכו אני אנטוש אותן בשמחה, כי אין טעם להמשיך ולהאמין בהם, ואתה נשאר באמונה מלפני 3000 שנים, שאין לה לא בסיס עובדתי ולא תוקף מוסרי. כלומר, בסופו של דבר, אתה לא עובד לפי היגיון, אלא לפי רגש.

שואל השאלה:
רודף האמת
אמרת כרגע לפחות 10 דברים פשוט לא נכונים.
אם בא לך שנעבור על זה ביחד שיהיה לי זמן אז בכיף :)
(בפרטי)

קריסטל, לא טעיתי בכלום. לא מבין למה אתה מרגיש צורך לברוח לפרטי - הדיון הוא כאן, וכאן אתה יכול לכתוב מה שבא לך לגבי הדברים שלי. אין פה דיון אישי, ולא זלגנו מנושא השאלה - מעבר לפרטי הוא מיותר לחלוטין.