חתכים. מילה קטנה שבתוכה יש משמעות כל כך גדולה. להעביר להב חד על היד מספר פעמים ולהרגיש איך הדם יוצא לאט לאט ונוזל על היד עד שנספג ביד הפגועה נותן תחושה טובה, לפחות לי. אך לא חתכתי מעל 5 חודשים. זה קשה אני לא אשקר. אבל אני מאושרת שאני לא עושה את זה יותר. זה גורם לי להרגיש חזקה יותר ובעלת שליטה עצמית. הצלקות מלוות אותי בכל יום. אני מנסה להסתיר אותם כמה שאני יכולה, העיקר שלא יראו. אני מתפללת בכל יום שהם יעברו ולא ישאירו סימן אחד על היד. אך אני גם מודה שיש לי אותם. זה מחזק אותי קצת משום מה לראות אותם. לראות איפה הייתי אז ואיפה היום. למרות שלא השתנה כל כך משהו. אבל התפיסת חיים שלי השתנתה ואני מודה על זה. אז כן, אני מצטערת שחתכתי אבל אני גם בפנים מרגישה שבזכות זה אני חזקה מתמיד .