אתם חושבים שהייתם שורדים את השואה?

לא

לא

אין מצב, הייתי כנראה מת עוד הרבה לפני הפיתרון הסופי (בגטו)

אני חושבת שכן אבל זו רק דעתי
בטח הייתי נורא רזה ומסריחה והייתי עוברת תלאות אבל אני מקווה הייתי שורדת

לא

לא

לא

שואל השאלה:
אני גם חושבת שלא...
אבל כמעט כולם חושבים ככה אבל אי אפשר לדעת באמת

לא אבל זה רק עניין של מזל

לא

אין מצב.
ובאמת מי ששרד את השואה.. הוא גיבור אבל לא מבחירה..

חשבתי על זה היום הרבה, ונראה לי שלא

בקושי כאבי מחזור אני שורדת, איך אשרוד את השואה? אני מתה מפחד מהמחשבה על זה! ):

אני חושבת שהרבה אנשים יחשבו שלא, אבל אם תשאלו כל אחד ששרד את השואה לפני ידע שיעבור את זה הוא גם יגיד לא ואפילו אם הוא היה באמצע השואה והייתם שואלים הוא יגיד לא. בסופו של דבר זה מסתכם הרבה במזל, קצת גם בחוכמת חיים של לדעת איך להסתדר במצבים קשים ואני חושבת שבמצבי קיצון אנחנו מגלים על עצמנו דברים שלא ידענו וחוזקות פנימיות שבתוכנו שבחיים לא היינו נחשפים אליהן אחרת. אני מאוד פחדנית מהרבה דברים אבל אני לאו דווקא חושבת שבטוח לא הייתי שורדת את השואה. חוץ מזה שאני, במיוחד בילדותי, הייתי נראית מאוד אירופאית-עיניים כחולות, שיער בלונדיני, בהירת עור ויכולתי להשתלב בחברה הגרמנית בלי שידעו שאני יהודיה (כמו שהיו כאלו שעשו) וגם אם לא מהסיבה הזאת אני לא פוסלת את האפשרות שבמצב קיצון אצליח לשרוד, אם במזל או בעזרת האינסטינגט ההישרדותי שטמון בכולנו כבני אדם.

כן גם אני ממש בהירה ובילדותי הייתי בלונדינית, וההורים שלי אמרו שאם הייתי נולדת באירופה ככל הנראה השיער לא היה מתכהה... רוב הגרמנים הם עם שיער שטני או חום בהיר כמו שלי, ויש לי צבע עור של סקנדינבים אבל עדיין אני לא חושבת שהייתי מסוגלת להתמודד.

לא

לא

לא

הרוב פה לא היו שורדים בגלל שעם הזמן אנחנו נהיים יותר מפונקים בלי לשים לב, רובנו מקבלים הרבה אוכל ולזה התרגלנו, תוך שנה לא היינו שורדים

פיזית כן
נפשית לא אבל תלוי מה המצה נפשי היה יוביל אני לא יודעת תאמת
אני גם לא כל כך מפונקת אז יש מצב..