עד כמה זה עצוב שאמא שלי אמרה לי שהיא תעיף אותי לפנימיה והיא לא רוצה לראות אןתי יותר בחיים וגם בשישי שאני לא יבוא?

מבין שזאת לא אמא ומעדיף באמת ללכת לפנימייה מאשר לחיות בבית כזה (למרות שזה תלוי אם זב מקרה ספציפי או שזה באמת מה שהיא תמיד אומרת וחושבת)

אני רבה המון עם אמא שלי, דבר כזה נאמר לי לא פעם ולא פעמיים.
לא לקחתי זאת ברצינות כי ידעתי שהיא לא רצינית, השאלה היא אם לדעתך היא היתה רצינית כשאמרה את זה..

למה היא הגיבה ככה? יש לך חברות שאת יכולה להיות אצלן?

שואל השאלה:
1היא אמרה לי את זה ברצינות 2אין לי איפה להיות

אין לך חברות? קרובי משפחה?

שואל השאלה:
יש לי אבל אני לא יכולה להיות שם הרבה זמן ויש בית ספר וזה

טוב, אולי באמת כדאי פנימייה, היא באמת הייתה רצינית לגבי מה שהיא אמרה או שזה היה מעצבים ובגלל ריב? איך היחסים שלך אתה? טובים או רעים או גרועים, ניטרליים?

שואל השאלה:
היחסים איתה לא יודעת (אנחנו בקושי מדברות

טוב. יש לכן חוסר תקשורת כנראה, והיא אוהבת אותך או שהיא שונאת אותך? היא אומרת את זה לך כל הזמן? יש לה בעיות עצבים לפעמים?

שואל השאלה:
היא שונאת אותי הכי במשפחה

אוקי, זה די מסביר משהו, למה היא שונאת אותך? יש לך אנשים שכן אוהבים אותך? חברות? ידידים? אחיות או אחים? סבא וסבתא? דודים ודודות? בני דודים ובנות דודות? אחיינים ואחייניות?