אני ככ אוהבת אותו.. ( ארוך מאוד )

אני אוהבת אותו מכל דבר אחר , כל פעם שאני בבוקר בביתספר אני עייפה וכשאני רואה דהוא הגיע אני מרגישנ כאילו אנחנו באמצע היום ויש לנ מלא אנרגיה ואני מחייכת ובאמת שאין לי איך לתאר מה הוא עושה לי , וכמה שאני שמחה שהוא בביתספר שלי ושאני רואה אותו כל יום אני לא יכולה להוריד את החיוך מהפנים .
אין לו חברה והוא לא יודע שאני אוהבת אותו הוא אהב אותי לפני שנתייפ וגם בתחילת השנה הזאת אבל אחרי שדיברתי עם ילד מהכיתה וחייכתי אז הוא חשב שאני אוהבת אותו ודי ירד לו ממני ..
אני באמת אוהבת אותו אבל גמככה זה לא יהיה שווה להגיד לו משתי סיבות ;
1. אני והוא באים מדתות שונים ( שנינו לא יהודיים ) ולפי הדת שלי אסור להיות עם מישהו שלא מהדת שלי כי אם יקרה משהו בעתיד והוא לא יעשה את התהליך שיעבור מהדת שלו לדת שלי אז זה פשוט לא אפשרי כי או שהוא עובר מהדת שלו לדת שלי או שאני עושה את זה ואני לא רוצה לעזוב את הדת שלי .
2. רוב הסיכויים בכלל שהוא אוהב מישהי אחרת , הוא כל הזמן מסתכל עלייה ואני ככ מקנאה ובאמת שהגעתי לרמה שאני בוכה בגלל שאנחנו לא ביחד .
למרות שאני יודעת שאסור ואני יודעת שאני צריכה לשכוח ממנו אבל אני פשוט לא מצליחה ואני לא חושבת שאני אוהב מישהו כמו שאני אוהבתצאותו .
בבקשה אל תגידו שאני רק ילדה ויש לי את כל החיים לפני אבל אני באמת לא מסוגלת לחשוב בכלל על לא להיות איתו ( לא שאנחנו ביחד , כן ?) .
אני רוצה לשכוח ממנו אבל אני לא מצליחה ...