מה הייתם מרגישים+עושים אם אחד מההורים שלכם היה אומר "אל תדבר/י איתי היום, אני צריכה הפסקה ממך."? ולא בטון נעים.

הייתי נעלבת.

האמת שאני רגילה לזה, אז הייתי אומרת אני צריכה הפסקה ממך לכל החיים. או משהו כזה.
האמת שקצת הייתי נעלבת.

נפגע ושואל מה גרם לה להגיד את זה..

הייתי מרגישה קצת פגועה אבל אולי יש לו משהו חשוב אחר להתעסק איתו, אולי בעבודה.. אולי תנסי לדבר איתו לשאול מה עשית שהוא מרגיש ככה..

זה מעליב מאוד.
מקווה שלא הרגזת אותה.
אם הרגזת- בקשי סליחה.
ואם לא, סימן שהיא מתוחה ועצבנית ורוצה קצת ספייס.
אז תני לה, וכשתתחיל לדבר איתך - שאלי אותה למה דיברה כך, שזה ממש לא נעים.

רגילה לזה.. אין מה לעשות כל כך חיים עם זה

חח אנונימי..
הייתי מעט נעלב, אבל תכלס אפשר להבין..
להיות אמא/אבא זו עבודה לא קלה ואני מוכן להודות בזה שגם אני לפעמים צריך חופש מהם כמו שהם ממני.

עריכה: אם זה בטון לא נעים, הייתי נעלב.

אומרת כנל והולכת לחדר.
לא כי אני רעה, אלא כי אני פגועה וכשאומרים כאלה דברים אתה מחזיר.

הייתי מרגישה ממש רע מן הסתם...
הייתי פשוט נהיית קרה ואפתית.. מן הסתם לא יפתח יותר. יגרום להם להצטער על המשפט הזה ולהבין מה זה אומר הפסקה ממני.
(מדברת מניסיון שאמא שלי פעם כעסה עלי סתם וממש השפילה אותי כי יש לה בעיות אז היא הוציאה אותם עלי, ופשוט הפסקתי לדבר איתה וממש נסגרתי ונהיה כל כך שקט בבית והיא לא מצאה את עצמה בסוף היא באה לבקש סליחה..)
אני יודעת שזה לא בסדר אבל אני בן אדם שנותר טינה והיה לי קשה להעביר את זה. במיוחד שהיחס הזה לא הגיע לי.

סבבה אני צריכה אמא חדשה

פעם אחת אמא שלי פשוט אמרה לי שהיא מקווה שאני לא אחזור הביתה, נעלבתי ברמה קשה ופשוט לא הגבתי, מנחשת שזה כמעט אותו הדבר כמו "אני צריכה הפסקה ממך"

עוזב אותה למנוחה.. לאחר זמן ארוך הייתי מברר מה קרה

הייתי יוצאת מהבית בלי להגיד כלום.
זה משהו שאמא שלי הייתה משתגעת ממנו ומתחילה ממש לדאג

אני הייתי מדברת על זה אם ההורה השני או הולכת לדבר אם מי שאמר לך את זה אולי עבר עליו משהו והוא לא שם לב למה שהוא אומר

נעלבת ממש כי אני נעלבת מכל דבר..
ואומרת
וואלה? הנה, קבל/י הפסקה ממני כל החיים
ולא מדברת איתו/ה עד שיתנצל או משהו

הייתי אומרת לה סבבה בטון עצבני והולכת...
זה אומנם מעליב אבל לפעמים גם לי אין עצבים לאמא שלי אז אני פשוט מעבירה..

הייתי נפגעת... אפילו שזה קרה כמה פעמים אבל זה כי היא בתקופה לא פשוטה... אני משתדלת לא לקחת את זה אישית, לרוב זה לא עובד אבל אני מנסה... כנראה הייתי הולכת לחדר וכותבת על זה (זו התגובה האישית שלי... עוזר לי לכתוב על דף את התסכולים וכל הדברים האלה, זה משחרר אותי מהם קצת)

אעלב מאוד.