אני מתייאש מכל אלה שאומרים שיש כפייה דתית והדתה

שואל השאלה:
שאני שומע שרכבת סגורה או שחנות סגורה זה לא עושה לי התקף של "יואו כפייה דתית" לא יודע מה איתכם אני פשוט מבין שזה קשור לערך של שבת ואני מתחבר לזה כיהודי מאמין... (חילוני, אבל מחובר למסורת)

באמת לא מבין מה הקטע של אנשים


אה ותגידו, נגיע ל20 מינוסים ילדודס?

יש כפייה דתית והדתה וזה לא בהכרח קשור רק לקטע של פתוח בשבת, יש עוד.

בקושי יש תחבורה ציבורית בשבת. אלה שאין להם רכב תקועים בבית בזמן הכי פנוי ומתאים לצאת לבלות בשבוע. זה ממש מבאס.

שואל השאלה:
נו באמת עד כמה זה קריטי?
אפשר להזמין מונית או משהו

מונית עולה הרבה. וגם יש כאלו כמוני שמפחדים להיות במוניות.
וזה. לא או משהו כי אין עוד.

כן בטח כי יש לכולם 200 שקל לתל אביב כל סוף שבוע. נו באמת.

שואל השאלה:
זה דברים שוליים.. בכל משהו שהמדינה תאסור יהיה דברים כאלה.
ביום השואה אולי יתחשבו בנוצרים ובמוסלמים במדינה בגלל שהחנויות סגורות? לא, נכון?
זה אותו דבר. אם יש יום שמכבדים ברור שתמיד יהיו דברים שוליים.
מה גם שבשבת זה לא דומה בכלל ליום השואה, יש יותר חנויות פתוחות, מסעדות, פארקים, ועוד...

דברים שוליים בשבילך, יש אנשים שאלו דברים שמאוד חשובים להם. אבל כמובן שעליהם לא שמים כלום.

בכל משהו שקשור לדת, אתה מתכוון?
תחבורה ציבורית בשבת לא תפגע באף אחד. מקסימום תהיה הצבעה שתחליט אם התושבים ביישוב רוצים תחבורה ציבורית או לא.

אתם רוצים את החופש שלכם בשבת וזה בסדר אבל מה עם כל העובדים והמנלים של החנויות? החנות נפתחת מעצמה? גם להם מגיע יום אחד בשבוע של חופש ושל מנוחה.
לא יזיק לכם יום אחד שלא תסעו באוטובוס או תסתובבו בחנויות בגדים

יש כפייה דתית
בפסח אסור לאכול חמץ אז בכל חנות אין שום לחם וכל המוצרים עם קמח ולפי דעתי זה הכי כפייה דתית. מה אכפת לכם אם אני רוצה לאכול לחם ( המבורגר, טורטיות,..)?

יש אנשים שכן רוצים לעבוד בשבת.

עם הדתה אני מסכים, זה סתם שטויות של התקשורת, לא חושב ששיעור בנושא תורה הוא הדתה, הגיוני שיהיה כזה... אבל כפייה דתית יש בארץ בצורה מאוד מורגשת, אתה טוען שתחבורה ציבורית זה לא משהו קריטי בשבת אבל תחשוב שרוב המדינה חילונית וגם החילונים בחופש בשבת, הם יכולים לצאת עם המשפחה או עם החברים למלא מקומות לבלות ביום היחיד בשבוע שפנוי אצלם אבל במידה ואין להם אוטו, מאוד קשה להם לצאת ככה... לדוגמה אני הייתי מאוד שמח לסוע בשבת, היום החופשי שלי, לחברה שלי, אבל מה? אין אוטובוסים ואני נשאר בבית בדרך כלל...
עוד עניין מאוד גדול זה החתונה, בגלל כפייה דתית קבוצה ענקית של אנשים לא יכולה להתחתן בארץ... נשמע לך סביר? מה גם, זה לא שזה הרוב, רק 20 ומשהו אחוז מאוכלוסיית המדינה דתיים או חרדים... והשבת זה לא כמו יום השואה, יום השואה יש פעם בשנה כמו יום כיפור למשל, על יום כיפור אף אחד לא מתלונן... אבל לדפוק ליותר מחצי מהמדינה את השבת ותוך כדי גם לפגוע בתיירות של ישראל זה לגמרי כפייה דתית
אם תרצה קצת יותר פירוט אתה מוזמן לפנות בפרטי

בשיעור תנ"ך זה תלוי איך הוא נלמד..
אבל שיעור תנ"ך הוא לא בהכרח הדוגמא היחידה להדתה

אנונימי זה ממש לא כפיה דתית, כל עסק קובע לעצמו אם הוא מוכר חמץ ונחשב לא כשר או שהוא לא ימכור חמץ ויקבל תעודת כשרות... מבחינה חוקית מותר למכור חמץ ויש חמץ בהרבה מקומות, הטיעון של מכירת חמץ בפסח פשוט לא נכון...
לעומת זאת בדיקות החמץ בבתי חולים זו ללא ספק עוד כפייה דתית... למה אדם חילוני או אדם לא יהודי חייב לאכול לחמניות מגעילות בבתי החולים במשך כל הפסח, יש הרבה מאוד עובדים ערבים למשל בבתי החולים, למי מפריע שיאכלו לחמניה?

יכול להיות שפשוט לא כזה אכפת לך ושזה נראה בעיניך כעניינים שוליים שעושים מהם יותר מידי עניין.
אבל הקטע הוא שמסתבר שיש אנשים שהדברים "הקטנים" האלה כן מפריעים להם, או שבעיניהם הם לא כאלה קטנים מסיבות כאלה ואחרות. שינוי אמיתי מתחיל בעיניי בדברים הקטנים. אני חושבת שחשוב לשאוף לחברה כמה שיותר צודקת.

שואל השאלה, אתה סותר את עצמך, כנראה מכיוון שאתה לא מגדיר נכון את המונחים. לחייב בעלי עסק לסגור ביום שבת זו כפייה דתית, מכיוון שבשם הדת מחייבים את בעל העסק לסגור. זו ההגדרה לכפייה ואף אחד מאיתנו לא יכול לשנות אותה. מה שאתה בעצם שואל, זה מדוע הכפייה מפריעה לנו. אז קודם כל תיסגר על ההבדל - כפייה קיימת. לשאלה מדוע זה מפריע לנו, נתייחס באמצעות הטיעונים שלך, "ואם תגידו למשל שחנויות סגורות בשבת זה לא כזה ביגדיל", "אני פשוט מבין שזה קשור לערך של שבת ואני מתחבר לזה כיהודי מאמין", "נו באמת עד כמה זה קריטי? אפשר להזמין מונית או משהו", "זה דברים שוליים". המשותף לכל הטיעונים, הוא שאתה עונה עליהם עפ"י יחסך האישי - לך לא מפריע שהעסקים סגורים, לך לא מפריע להזמין מונית, אתה מתחבר לזה. אחרים לא, ולמרות זאת נכפה עליהם. שולי זה יחסי לכל אחד ואחד. משפחה המחזיקה שני רכבים פרטיים לא תיתקל בבעיית תחבורה בשבתות, ומשפחה שרק אחד בה עובד לא יכולה להרשות לעצמה מונית. על כל משפחה הכפייה תשפיע אחרת, ולא היחס האישי שלך או שלי יכולים להכריע בנושא. בעצם נוצר מצב שבו אנחנו נלחמים עבורך, מכיוון שיום יבוא ויאסרו משהו ששולי עבורינו ועיקרי עבורך, ואז תצעק למה כופים עליך ואיך זה בכלל יכול להיות? בדיוק כמוך הגיבו אנשים לפני כמה שנים כשהתופעה החלה לצבור תאוצה, והיום הם לא מבינים מדוע כופים עליהם. אז שאלת שאלה לא נכונה, השאלה הנכונה היא די רטורית, ואם תצא מהמסגרת האישית שלך רק לרגע, ותראה שיש עוד אנשים עם רצונות שונים, תבין שגם את חוטא באותו עיקרון.

אני אומרת שיש כפייה דתית כי אצליבבית נגיד מכריחים אותי להיות דתייה
זה תלוי מאיפה אתה וכמה הדברים האלה מפריעים לך

יש כפייה דתית ברור שיש, למשל: 1)הקטע הזה שמכריחים ללמוד תנך, למרות שאני לא תומכת בזה ולא מאמינה בזה, אני לא רואה את הספר הזה ביותר מספר פנטזיה שכתב איזה אדם שלקח פיטריות הזיה לפני 3,000 שנה, אבל בכל זאת אני חייבת ללמוד את זה כי אני צריכה שיהיה לי בגרות, ואם אני לא אלמד תנך לא יהיה לי בגרות.
2) והקטע הזה שעושים מפגשים בין חילוניים ודתיים כדי שיהיה "דו קיום" ומכריחים את החילוניים להתלבש כמו דתיים כדי "לכבד" את הדתיים. אז איפה הדו קיום בדיוק אם אנחנו לא יכולים להתנהג כמו עצמנו?
3) והקטע הזה שדתיים באים בכוונה לערים חילוניות ומציקים לאנשים שיניחו תפילין וזה נחשב "אהבת הארץ" אבל אם מישהו חילוני יבוא לעיר דתית ויציא חמץ בפסח זה נחשב "פרובוקציה"

ואני יכולה לתת עוד מלא דוגמאות

שואל השאלה:
ה3) הכי תפס אותי^
אתה אומר שחילונים אין להם זיכה דתית והם לא מרגישים שום קשר לתפילין? (איפה אתה חי?)
זה ממש לא נקודה להשוואה עם חזיר לחרדים. כי תפילין לחילונים זה ממש לא איסור או משהו רע, להפך. יש המון חילונים שישמחו להניח פעם ב- והם לא רואים בתפילין משהו רע.

1) אני בת תודה רבה!
2) לא אמרתי חזיר אמרתי חמץ
3) אין לי שום בעיה עם תפילין ושיבואו בכיף לא שמה ז** אבל ברגע שהם מתחילים להכריח זה כבר עובר כל גבול. וכן יש מלא כאלה שלא מוכנים לקבל "לא" כתשובה וממשיכים להציק ולחפור ולהכריח
4) שים לב שאמרתי "מציקים" ולא "שואלים אם הם רוצים" אני התכוונתי להגיד את המילה הזאת ובחרתי שהיא תייצג קונוטציה מסויימת