אני לא מרגישה כלום ביום הזכרון, זה ממש רע?

גם אני לא. רק בטקס החיילי אני ארגיש יותר.

זה לא רע, כל אחד מגיב אחרת, אי אפשר להכריח מדינה שלמה להיות עצובה באותו הרגע.

הם חיילים שהגנו עליך כמו שאת עכשיו תורמת בשבילנו

שואל השאלה:
אני באמת לא מצליחה להכריח את עצמי להיות עצובה, אפילו בטקסים אני לא בוכה.

אני חושב שיש בזה משהו רע , זה משהו שאנשים נלחמים על החיים שלך ומתים בשבילך אז לפחות קצת זה ממש עצוב לראות ילדים שנהרגים בשבילנו

את לא חייבת להיות עצובה.. להיות רק מודעת ולכבד את היום להרגיש הכרת תודה זה לא חייב להיות עצב, ההפך, הכרת תודה יותר טוב. ואולי גם הזדהות

נראה לי שצריך להיות עצוב קצת זה משהו הזוי שאנשים מתים ככה

בגלל זה אני אומרת הזדהות.. הזדהות זה לכבד ולהיות עצוב במידה נכונה

אין ציפיה שתכנס לעצב ודיכאון