מוזר שאני בן 18 ומעולם לא היו לי שום חברים? אני בקושי מדבר

זה בסדר, אני לא חושבת שזה מוזר.. גם אני ככה

גם לי אין הרבה חברים ולאנשים שלא מכירה הקושי מתקשרת כי ככה אני אני שקטה ביישנית ומי שאני נפתחת אליו זה אחרי הרבה זמן אבל זה חלק ממני והכל טוב זה בסדר שאתה ככה זה האופי שלך..עם אתה רוצה לדבר איתי ולשתף ואתה מרגיש לבד תשלח הודעה

לדעתי זה לא מוזר, אבל זה כן מאוד מבאס.
תנסה להפתח לאנשים כי עכשיו בגלל שאתה בן 18 אתה הולך להצטרך לעבוד ולבוא באינטראקציה עם המון אנשים.
אז תנסה לפתח את הביטחון והמודעות והדימוי העצמיים שלך.
ביטחון עצמי- מה שאתה מרגיש בנוגע לעצמך, לפעולות שלך ולעשייה שלך.
דימוי עצמי- איך שאתה תופס את עצמך מבחינה חיצונית (אם אתה אוהב את איך שאתה נראה)
מודעות עצמית- שאתה יודע שאתה עושה מה שעושה לך טוב.
(זה תמצות של המוסגים, אבל זה יעזור)
וגם תנסה להשתפר עם אנשים על ידי לפתוח איתם שיחות, תנסה להתחבר לעולם ואפילו יותר חשוב לעצמך.
ככה אתה גם תדבר וגם אתה תהיה יותר מאושר.
בהצלחה :)

לצערי זה מאוד נפוץ ולא מוזר בשני וזה קורה בעיקר בגלל התפתחות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות בשני העשורים האחרונים.

אם אתה חושב שזה בסדר ולא רע לך אז לא זה לא מוזר...
מוזר זאת סך הכל הגדרה של החברה

כע