תגידו המדע נוגד את אלוהים?

לא בהכרח

^פעם אחרונה שבדקתי, ניסים נחשבו בדת לחריגה אלוקית מיוחדת מחוקי הטבע הרגילים, כך שהטיעון שלך על הנחש לא מתחיל..

ולמה שאלוהים לא ייצור רקע של יקום אינסופי ליחסיו האינטימיים עם האדם? מה מגביל אותו בדיוק? יש לזה דווקא ערך חשוב בהמחשת כלשהי של האינסוף האלוקי במונחים שהאדם יכול לתפוס.

הדת לא עוסקת בכלל באינסוף האלוקי שמעבר למציאות שלא ניתן לומר עליו דבר, אלא באל כפי שהתגלה לאדם, והתגלות כזו היא בהגדרה במונחים המוגבלים של הבריאה והאדם.

ודווקא הקביעה שלך שאלוהים לא מתעניין בכל פרט במציאות שברא מגבילה אותו ומציגה אותו כאדם שידיעתו ועניינו מוגבלים. הרי מדובר באל אינסופי, כל יכול ובלתי מוגבל, אז מדוע שלא יתעניין בכל נבראיו ובכל מעשיהם בשווה?

אם זה אלוהים בעיניך, אז באמת אין בו שום היגיון. אבל לא עליו מדברת הדת.

לאנונימית: שטויות והבלים. זה רק מראה את גדלות הבורא יתברך, שהוא משגיח עלינו, אפילו שהוא לא צריך אותנו. בלעדיו אנחנו פשוט לא יכולים להתקיים. לגבי המידות של הקב"ה מובא ברמב"ם שזה רק דרך משל ומליצה: "יא וכיון שנתברר שאינו גוף וגווייה, יתבאר שלא יארעו ולא אחד ממאורעות הגוף: לא חיבור ולא פירוד, ולא מקום ולא מידה, ולא עליה ולא ירידה, ולא ימין ולא שמאל, ולא פנים ולא אחור, ולא ישיבה ולא עמידה. ואינו מצוי בזמן, עד שיהיה לו ראשית ואחרית ומניין שנים; ואינו משתנה, שאין לו דבר שיגרום לו שינוי.

ואין לו לא מוות ולא חיים כחיי הגוף החי, ולא סכלות ולא חכמה כחכמת האיש החכם, לא שינה ולא הקיצה, ולא כעס ולא שחוק, ולא שמחה ולא עצבות, ולא שתיקה ולא דיבור כדיבור האדם. כך אמרו חכמים, אין למעלה לא ישיבה ולא עמידה, לא עורף ולא עיפוי.

יב והואיל והדבר כך הוא, כל הדברים הללו וכיוצא בהן שנאמרו בתורה ובדברי נביאים--הכול משל ומליצה הם, כמו שנאמר "יושב בשמיים, ישחק" (תהילים ב, ד), "כיעסוני בהבליהם" (דברים לב, כא), "כאשר שש ה'" (דברים כח, סג), וכיוצא בהן. על הכול אמרו חכמים, דיברה תורה כלשון בני אדם. וכן הוא אומר "האותי הם מכעיסים" (ירמיהו ז, יט); הרי הוא אומר "אני ה', לא שניתי" (מלאכי ג, ו), ואילו היה פעמים כועס ופעמים שמח, היה משתנה. וכל הדברים האלו אינם מצויים אלא לגופים האפלים השפלים, שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם. אבל הוא ברוך הוא יתעלה ויתרומם, על כל זה." (הלכות יסודות התורה, פרק א, הלכות יא-יב).