13 תשובות
אני קצת יותר מתחברת ליום השואה אבל שניהם חשובים.
חללי*
ולדעתי שניהם באותה מידה.
ולדעתי שניהם באותה מידה.
יום הזיכרון לחללי צה"ל, זה יותר "עדכני" זה משהו שעדיין קורה, חיילים ואזרחים עדיין נפגעים...
חללי מערכות ישראל.
שניהם ימי אבל לישראל, אי אפשר להשוות
שניהם אבדה גדולה לעם ישראל
אי אפשר להשוות ביניהם אבל משום מה ביום הזיכרון כואב לי הרבה ויותר, דמעות, אווירת אבל.
לי אישית יותר עצוב ביום השואה, אני פשוט יותר מתחברת לזה כי זה יותר נוגע אליי, סבתא שלי ניצולת שואה והיא נפטרה בערב יום השואה כך שיש גם את האזכרה שלה ביום הזה..
שניהם עצובים
אבל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל כואב ומפחיד אותי יותר כשאני רואה את המספרים הגדלים כל שנה ומנסה להדחיק את המחשבות האלה בקשר לאח שלי שם בחוץ...
השואה זה דבר מזעזע
אבל זה היא הסתיימה..
וחיילים? חיילים מתים כל הזמן. נקטעים באמצע החיים שלהם, ואיתם הם לוקחים חלק מהמשפחה שלהם והקרובים אליהם שבחיים לא יחזור אליהם אחרי זה.
אבל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל כואב ומפחיד אותי יותר כשאני רואה את המספרים הגדלים כל שנה ומנסה להדחיק את המחשבות האלה בקשר לאח שלי שם בחוץ...
השואה זה דבר מזעזע
אבל זה היא הסתיימה..
וחיילים? חיילים מתים כל הזמן. נקטעים באמצע החיים שלהם, ואיתם הם לוקחים חלק מהמשפחה שלהם והקרובים אליהם שבחיים לא יחזור אליהם אחרי זה.
אנונימית
לדעתי חללי צהל
יום הזכרון לחללי צהל
אנונימי
אסור להשוות..
אנונימית
אי אפשר להחליט. יום הזכרון לחללי צהל הוא יום זיכרון לאנשים שנלחמו בשבילנו. המוות שלנו נתן לנו את החיים. הם החליטו להיות הגיבורים באמת ולא בסרטים או ספרים. וחלקם גם שלמו את המחיר. אבל הם ידעו עמוק תמיד שיכול להיות שמתישהו זה יקרה. ביום השואה אף אחד לא ניסה להגן על המדינה שלו, כי לא הייתה אחת כזו. מתו גם ילדים צעירים שלא הבינו בכלל מה קורה, וזקנים שהגיע להם לסיים את חייהם הארוכים בכבוד, וגם כמובן מבוגרים ונערים שניסו להלחם גם כשלא היה על מה.
באותו הנושא: