16 תשובות
נכון..
אבל בכל מקרה הם מתו זה גם עצוב..
ולא יפה להשוות בכלל את שני המקרים כי שניהם שונים
אבל בכל מקרה הם מתו זה גם עצוב..
ולא יפה להשוות בכלל את שני המקרים כי שניהם שונים
אנונימית
זה לא עניין של השווה, שניהם ימי אבל שהמדינה צריכה לזכור ולכבד את המתים
אנונימית
את כרגע משווה, אין מה להשוות.
לאף אחד לא מגיע למות בדרך כזאת, לא בירייה לא במלחמה לא בפיגוע לא מרעב ולא בשום דרך
לאף אחד לא מגיע למות בדרך כזאת, לא בירייה לא במלחמה לא בפיגוע לא מרעב ולא בשום דרך
דבר ראשון בכלל לא צריך להשוות פה דבר כזה, כן? לא לזלזל באף אחד מהם.
אבל אם את שואלת, החיילים נפטרו כגיבורים, הם אלה שבחרו ללכת ולהלחם למעננו למרות שהם ידעו את הסיכון, אבל בכל מקרה הקריבו את עצמם.
אבל אם את שואלת, החיילים נפטרו כגיבורים, הם אלה שבחרו ללכת ולהלחם למעננו למרות שהם ידעו את הסיכון, אבל בכל מקרה הקריבו את עצמם.
אני חושב שאת לא שווה אפילו חייל אחד שמת בשביל שאת תתלוני פה על זה שלזכור אותה זה חארטה. החיילים האלה מתו אני לא שם זין איך מתי ולמה. הם מתו כדי שנחייה. כדי מאוד שתביני שלא משנה איך בן אדם מת. את לא שווה רבע מהחיילים האלה. את בן אדם מגעיל.
שואל השאלה:
אני לא משווה, אבל אחרים נותנים פחות חשיבות לשואה שזה נוראי בעיניי. האנשים בשואה היו בגיהנום.
אני לא משווה, אבל אחרים נותנים פחות חשיבות לשואה שזה נוראי בעיניי. האנשים בשואה היו בגיהנום.
אנונימית
צריך לכבד את שניהם, גם את הניספים בשואה וגם את החיילים והאנשים שניפטרו מפיגועים. אל תעשי השוואה כזאת בכלל של מי סבל יותר. שניהם חלק מאיתנו וזהו.
אנונימית
וחיילים לא היו בגיהנום? הם הלכו וקיבלו כדור בראש אחרי שראו אחים שלהם חברים שלהם חוטפים מתים. אני לא אומר שהשואה הייתה גן עדן אבל אין מה להשוות. שניהם גרועים. חיילים רצו בכו חטפו כדור אולי לפני שמתו דיממו למוות. לא כולם מתו בירייהץ חלק מתו מפציעות. שאלה מבזה. כל חייל שמת. אני מכבד אותך.
עצם ההשוואה לא נכון.
השואה זה דבר בלתי נתפס, רצח עם מזעזע על גבול האבסורדי.
יום הזיכרון כשמו כן הוא, לזכור שגם כשיש לנו מדינה ואנחנו כביכול בסדר, בדרך נהרגו אנשים שנלחמו בשבילנו.
מציינים את שני הימים האלה כי הם חלק מטורף מההיסטוריה של העם שלנו, אין יותר חשוב ופחות חשוב ואני מאמינה שאנשים שפויים לא חושבים שיום השואה פחות חשוב מיום הזיכרון או להפך.
ואגב, לגבי התנאים של החיילים, אל תנסי בכלל לדמיין מה זה לעלות על מטען, לפוצץ מנהרה, לנסות לשמור על שפיות בשטח כשחברים שלך נהרגים ונפצעים...
השואה זה דבר בלתי נתפס, רצח עם מזעזע על גבול האבסורדי.
יום הזיכרון כשמו כן הוא, לזכור שגם כשיש לנו מדינה ואנחנו כביכול בסדר, בדרך נהרגו אנשים שנלחמו בשבילנו.
מציינים את שני הימים האלה כי הם חלק מטורף מההיסטוריה של העם שלנו, אין יותר חשוב ופחות חשוב ואני מאמינה שאנשים שפויים לא חושבים שיום השואה פחות חשוב מיום הזיכרון או להפך.
ואגב, לגבי התנאים של החיילים, אל תנסי בכלל לדמיין מה זה לעלות על מטען, לפוצץ מנהרה, לנסות לשמור על שפיות בשטח כשחברים שלך נהרגים ונפצעים...
אמאלה אתם עוד מתווכחים על אנשים שמתים מ ת י ם
בבקשה אל תעשו את זה זה מאוד מפדח אי אפשר להתווכח על דבר כזה חשוב לעם ישראל שתי האירועים בלתי נשכחים.
בבקשה אל תעשו את זה זה מאוד מפדח אי אפשר להתווכח על דבר כזה חשוב לעם ישראל שתי האירועים בלתי נשכחים.
אנונימית
איך את משווה בכלל ? זה לא בר השווה כי שני המכירים כואבים וקשים ואת שניהם צריכים לכבד באותה מידה ולא להוריד את הירך משתי הימים ! תודה !
מה עם החיילים שנחטפו ועברו עינויים בשבי? אנשים חפים מפשע שנהרגו בפיגוע טרור? ילדים שראו את ההורים שלהם נרצחים מול העיניים שלהם? משפחות שלמות שנהרסו?
אנונימית
קצת הגיון ורגש ילדים בני שמונה עשרה עוד לא ראו עולם הלכו ואין מה לעשות בי ספציפית השואה לא מרגשת ולא נוגעת כמו השואה
אנונימית
שואל השאלה:
אני חושבת שאתם מגזימים, אני פשוט לא מתחברת ליום הזיכרון כמו ליום השואה. וביום השואה לא מתייחסים באותה מידה של כבוד ליום הזיכרון, ככה זה נראה לפחות מצדי.. אולי אני שטן ואין לי לב שיום הזיכרון לא נוגע בי כמו יום השואה. אתם לא צריכים לצאת עלי בגלל זה.
אני חושבת שאתם מגזימים, אני פשוט לא מתחברת ליום הזיכרון כמו ליום השואה. וביום השואה לא מתייחסים באותה מידה של כבוד ליום הזיכרון, ככה זה נראה לפחות מצדי.. אולי אני שטן ואין לי לב שיום הזיכרון לא נוגע בי כמו יום השואה. אתם לא צריכים לצאת עלי בגלל זה.
אנונימית
שתי הימים הם ימי זיכרון לכבוד המתים. אף אחד מהם לא "גדול" יותר או פחות. הזיכרון שונה במקצת אך שווה במשמעות שלו כלפינו - הצורך לזכור ולא לשכוח, את העבר שהוביל אל ההווה, כדי להוביל לעתיד טוב יותר.
לכל זיכרון יש מטרה שונה, גם אם במהותן הן דומות וקשורות.
יש חובה לזכור את מי שנספו בשל הרצון המבחיל והבזוי להכחיד ולהשכיח את זהותם היהודית,. בראש ובראשונה כדי שלפחות, גם אם את גופם לא היה ניתן להציל, זכרם לא ישכח לעולם.
ואת זכר הנספים במלחמות יש לזכור כדי לכבד את הקרבתם למען עתידנו. להוקיר תודה על שהעניקו לנו בהקרבתם, ולכבד ולזכור את הערכים שהובילו אותם.
אנחנו לא זוכרים אותם בגלל מותם אלא בגלל מה שהוא ייצג בעבורנו - מה שהם ייצגו בחייהם בעבורנו, ומה שאיבדנו במותם, ומה שהותירו לאחריהם.
ולמשתמש yasuo101 - אני אומר זאת עם כל הכבוד: אני לא חושב שהחיילים האלו נספו כדי שישמיצו אחרים בשמם... כל העניין פה הוא הזיכרון והכבוד. דיבורים כאלו לא ממש מכבדים את הזיכרון. בואו ננסה ליום אחד לפחות לנסות להתבטא בכבוד וסובלנות.
לכל זיכרון יש מטרה שונה, גם אם במהותן הן דומות וקשורות.
יש חובה לזכור את מי שנספו בשל הרצון המבחיל והבזוי להכחיד ולהשכיח את זהותם היהודית,. בראש ובראשונה כדי שלפחות, גם אם את גופם לא היה ניתן להציל, זכרם לא ישכח לעולם.
ואת זכר הנספים במלחמות יש לזכור כדי לכבד את הקרבתם למען עתידנו. להוקיר תודה על שהעניקו לנו בהקרבתם, ולכבד ולזכור את הערכים שהובילו אותם.
אנחנו לא זוכרים אותם בגלל מותם אלא בגלל מה שהוא ייצג בעבורנו - מה שהם ייצגו בחייהם בעבורנו, ומה שאיבדנו במותם, ומה שהותירו לאחריהם.
ולמשתמש yasuo101 - אני אומר זאת עם כל הכבוד: אני לא חושב שהחיילים האלו נספו כדי שישמיצו אחרים בשמם... כל העניין פה הוא הזיכרון והכבוד. דיבורים כאלו לא ממש מכבדים את הזיכרון. בואו ננסה ליום אחד לפחות לנסות להתבטא בכבוד וסובלנות.
אני חושבת שבגלל שלהרבה מאיתנו אם לא כולנו היה חבר, אח, תלמיד בית ספר, שכן, מכר שנפל זה מרגיש קרוב יותר ותחושת ההזדהות גדולה יותר. לגיטימי. זה לא אומר חלילה שמייחסים פחות חשיבות או שמשווים. פשוט לצערינו במקרה של חללי מערכות ישראל זה אף פעם לא מרגיש כמו זיכרון, זה תמיד טרי, תמיד מתווספים עוד שמות וככל שאנחנו גדלים פתאום זה מישהו שלמד שכבה מעלינו או גר לידנו ותחושת ההזדהות מעצימה את הכאב.
אנחנו גם זוכרים היטב את הקשר שבין היום הזה ליום הזיכרון לשואה. שהרי לא הייתה ליהודים מדינה מוגנת לחיות בה, ושנאת החינם הובילה לשואה. והנה אנחנו נותנים היום את הכבוד הראוי למי שקיפח את חייו כדי שתהיה לנו מדינה.
אנחנו גם זוכרים היטב את הקשר שבין היום הזה ליום הזיכרון לשואה. שהרי לא הייתה ליהודים מדינה מוגנת לחיות בה, ושנאת החינם הובילה לשואה. והנה אנחנו נותנים היום את הכבוד הראוי למי שקיפח את חייו כדי שתהיה לנו מדינה.