לא מצליח להתחיל עם בנות (כניסה ל 18+)

היי,
טוב אז אתמול חגגנו את יום העצמאות עם כל החברים באיזו מסיבה.
אני רוקד עם החברים ולידנו הגיעה קבוצה של בנות. אחת מהן ממש התסכלה עליי והצלחתי לקרוא את השפתיים שלה ולראות שהיא אומר שאני חתיך. משהו כמו אחרי 20 דקות אחת מהן ניגשת אליי ואומרת לי שחברה שלה(זאת שקראתי לה את השפתיים)חושבת שאני חתיך ושהיא נדלקה עליי. אני נבוך עם עצמי, משחק אותה עם ים בטחון עצמי מתחיל לצחוק איתן אבל.. זהו. לא עושה כלום, לא מדבר לא כלום.
אחרי שעה עברנו מקום ושם רקדו שלוש בנות. יפהייפיות אחת אחת, באמת. רקדנו לידן וראיתי שאחת מהן ממש עושה לי עיניים, נראת טוב. היא התחילה להתקרב יותר ויותר אליי ואז רקדני אחד ליד השני. מידי פעם היא קצת נזרקה עליי אבל אני שפן אז לא עשיתי עם זה כלום.

אני כבר בן 19.5 לא הייתה לי חברה מעולם, אני בנאדם שמת לאהבה. אהבה אמיתית לא אהבה של בין הסדינים. אבל אין לי אומץ, אני מפחד לגשת, לא יודע מה לומר, האמת שאני אפילו לא יודע ממה אני מפחד.. אולי מהתגובה שתהיה לי לחץ, אולי אפילו שזה יתפתח ואני חסר ניסיון ואז היא תתבאס, להשאיר את החברים שלי לבד אם זה יתפתח ואז הם יתבאסו עליי(למרות שהם תומכים בי תמיד)

בין כה וכה, כלום אני לא עושה. וזו לא פעם ראשונה, זה קורה יחסית הרבה. אבל אני?! כלום. לא יודע לקדם שום דבר, מפחד, מתבייש. אולי אני הכי מפחד מזה שיקטלגו אותי כמנייאק, אחד ששובר תלב על ימין ועל שמאל. אבל זה מה שקורה כשאני לא עושה כלום והיא רוצה שאני אעשה.

בקיצור אני צריך עזרה. אני צריך קצת יותר שיסבירו לי איך להתגבר על הפחד, על הבושה. מה לומר כשאני "מתחיל עם מישהי" מה יותר נכון. מה פחות. כל הקטע של "להיות עצמי" זה אחלה, אני יודע להצחיק ואני סהכ בסדר. אבל אני צריך את הדחיפה הקטנה הזו שתעזור לי להתקדם לבד.
~גם מסע של אלף צעדים מתחיל בצעד אחד פשוט~