האם אתם מסכימים עם האמירה: "האדם נולד חופשי ובכל מקום נתון הוא בכבלים"?

בוודאי.
האדם כבול לחוקי המדינה

שואל השאלה:
זהו?


שים לב שרשום בכל מקום.

חחח מה את רוצה?

בכל מקום יש מדינות

שואל השאלה:
אך האם זה רק החוק שכובל אותו?

כן.
האדם כבול ע"י החוק - כי אם לא יהיו חוקים והאדם יהיה חופשי כפי שחיות הטרף חופשיות בטבע, יהיה כאוס.
האדם כבול ע"י החברה - גם אם לא באופן ישיר, באופן עקיף, אכפת לנו ממה שיחשבו עלינו, אכפת מהנורמה החברתית, ממה שמקובל ומה שלא.
האדם כבול ע"י עצמו, בכך שהוא מונע מעצמו דברים שהוא רוצה, מכל מיני סיבות.
האדם כבול ע"י הדת, במידה והוא משתייך לאחת, כי הוא הולך לפי חוקיה ולפי הנורמות בה.

האדם כבול ויהיה כבול לכל מקום בו הוא נמצא; מדינה, בית ספר, האנשים איתם הוא מסתובב ובכללי איפה שהוא יהיה תמיד עש חוקים ודרף שהוא צריך להתנהג בה..

זה יכול להתפרש בכמה משמעויות..
האדם נולד חופשי אך הוא נתון כל הזמן רק לחוקים, חוקי המדינה, חוקי החברה, דברים שמקובלים לעשות ודברים שפחות.
וזה יכול להתפרש גם כפחד.. שהאדם נולד חופשי ועם רצון לעשות הכל, אבל הפחד כובל אותו כל פעם מחדש. גורם לו לא לנסות. לברוח.

כן, כבול לצרכים רצונות ומוסכמות

לא. לעומת זאת אני מסכימה עם האמירה: "האדם נולד לכבלים, ובכל מקום נתון בהם הוא חופשי".
בעולם יש כל כך הרבה מגבלות. עוד לפני שאנחנו מדברים על חוקי מדינה או "חוקים" חברתיים וכללים של גופים שונים, האדם מוגבל לטווח מסויים של צבעים שהוא מסוגל לראות וטווח מסויים של צלילים שהוא מסוגל לשמוע, אנחנו כפופים בכל רגע ורגע נתון לשלטונו של כוח הכבידה המהותי מאוד בחיינו, אנחנו תלויים בתנאים סביבתיים וגופניים ומחוייבים לשמור עליהם אופטימלים על מנת לשרוד- דברים כמו לאכול מספיק וגם לא יותר מדי ולספק לגוף מספיק מכל אבות המזון... כל אלה עוד בלי שהצבנו מסגרות כבר קיימים ומגבילים. נוספות לזה כמובן מגבלות שנועדו להשליט סדר של מדינה וחוקים בבית שמציבים ההורים וחוקים בבית ספר ובעבודה ושלא נדבר על צבא... וגם חוקים שנועדו לעצב איזושהי אסטטיקה מסויימת כמו חוקי כתיבת מוזיקה של הרנסאנס בחברה מערבית ועוד ועוד ועוד... לעומת זאת, בתוך כל זה האדם מוצא את היכולת ליצור ולשנות ולפרוץ גבולות והדינאמיות והיצירתיות רק תופסים תאוצה במהלך השנים. העולם משתנה במהירות, העולם מתחדש, הפער בין אדם שהיום בן 70 לאדם שהיום בן 14 נהיה גדול הרבה יותר משהיה בעבר. בעיניי גבולות הם פתח לכל כך הרבה חופש לפעמים ולכן אני מעדיפה את המשפט ההפוך כפי שכתבתי אותו בהתחלה...