שמעו אני קנאית בטירוף, באמת ברמה כבר לא בריאה, וקשה לי עם זה! אני מקנאה בזה שאחותי מתחילה להשקיע בלימודים ועכשיו הציונים

שלה יהיו טובים(שתינו היינו תלמידו חרא,ואני בשנה האחרונה התחלתי להשקיע רצח והיא המשיכה להיות תלמידה של נכשלים) בקיצור,עכשיו היא מתחילה ללמוד ואני מקנאת בטירוף שהיא תצליח ותפאום כל ההצלחה וכל הצומי של ההורים שלי יעבור אליה.
וגם היא רוצה חדר כושר וללכת עם חברות ואני מקנאה שהיא תעשה ספוקט ויהיה לה גוך יפה וזה(גם לי יהיה חדר כושר,אבל כל הזמן אני רוצה שרק אני יצליח ורק לי יהיה ולה לא,זו הבעיה,זה לא שלה נותנים ולי לא)
ואני כל הזמן מקווה שהיא תפסיק ללמוד ואחרי שהיא תיהיה חודש בחדכ אז היא תפסיק כי היא לא אחת כזו שמתמידה והחברות רחוב שלה יותר חשובות לה.
ובאמת כבר נמאס לי מעצמי,למה אני כזו רעה? למה אני לא יכולה לשמוח בשבילה? אני לא יכולה וקשה לי ואוף!!!
אני חייבת עצות,בבקשה תעזרו לי אני מרגישה שאני משתגעת,למה כלכך קשה לי שיהיה לה טוב? זאת אחותי!!!!