6 תשובות
יש מצב שאמא שלך חשבה שאת אכלת מרק ושבעת ואת לא צריכה לאכול עוד.
גם לי זה קורה עם אחותי כל דבר זה אמא שלה בעדה.
גם לי זה קורה עם אחותי כל דבר זה אמא שלה בעדה.
אנונימית
שואל השאלה:
זה לא הפואנטה..
זה לא הפואנטה..
אנונימית
חשבת אולי לדבר אתה על זה?
שואל השאלה:
חשבתי, כן. אבל לא מצליחה אף פעם.. קשה לי..
אבל עכשיו היא שלחה לי הודעה בוואצאפ של מה קרה ולמה נעלבתי.. לא עניתי לה עדיין..
פשוט ברגע שהיא אמרה לי שזה של אחותי אני התחלתי לבכות מולה, מייאוש, זרקתי את המזלג לכיור ופשוט רצתי למעלה.. אתם לא יודעים איזה קשה זה לגור בבית שאתה מרגיש מקופח.. שמעדיפים את האחים שלך על פנייך.
חשבתי, כן. אבל לא מצליחה אף פעם.. קשה לי..
אבל עכשיו היא שלחה לי הודעה בוואצאפ של מה קרה ולמה נעלבתי.. לא עניתי לה עדיין..
פשוט ברגע שהיא אמרה לי שזה של אחותי אני התחלתי לבכות מולה, מייאוש, זרקתי את המזלג לכיור ופשוט רצתי למעלה.. אתם לא יודעים איזה קשה זה לגור בבית שאתה מרגיש מקופח.. שמעדיפים את האחים שלך על פנייך.
אנונימית
גם אצלי זה ככה תנסי לדבר עם אמא שלך אם לא אז תחכי עד שתעזבי את הבית כי גם אם תדברי עם אמא שלך לא נראלי שזה ממש יעזור אולי זה בגלל שהיא יותר מתחנפת לאמא שלך?
יכול להיות שזה הכל אי הבנה, אבל אם החשדות שלך נכונות אז אני אגיד לך מה אני עשיתי- קיבלתי את זה. קיבלתי את זה בתור עובדה שאי אפשר ממש לשנות אותה, וזה חשוב שיישאר לך הביטחון העצמי ושתאמיני שזה לא באשמתך ושאת מדהימה בדרך שלך, שהיא קצת פחות מוערכת כרגע על ידי אמא שלך. אבל! אני חושבת שלדבר איתה ולהסביר לה מה את מרגישה יהיה רעיון ממש טוב. וזה קשה ומביך, אבל אולי זה מאוד ישתלם לך, כי זה כל כך מציק לך (באופן טבעי כמובן), וזה יכול לפתור את כל המצב
באותו הנושא: