נמאס לי כבר לעשות כל כך הרבה טעויות! למה אני מטומטמת למה אין לי מוח אלוהים!?

נמאס לי כבר להיות ביישנית ולא זורמת ליד בנים שאני לא כל כך מכירה.. ואני הכי לא כזאת עם חברות שלי, אני ממש אחרת וזורמת ומצחיקה והן תמיד אומרות לי למה אני כזאת שונה ליד אנשים חדשים..
הייתי במסיבה והיו בה ילדים מבתי ספר שונים ומישהו מהבית ספר הקודם של חברה שלי ניסה להתחיל איתי ואני כמו סתומה לא קלטתי את זה ולא זרמתי איתו והתביישתי ואחר כך שחברות שלי אמרו לי את זה התחרטתי!
שבוע שעבר הייתי בעבודה וילד שהייתי מאוהבת בו בכיתה ו והוא היה מאוהב בי (הוא אמר לי ואני לא אמרתי לו) ראה אותי בעבודה והוא היה עם החברים שלו (היינו ביחד בחטיבה אבל לא היינו בקשר) והוא זכר את השם שלי והתחלתי לדבר איתו ועם חברים שלו והוא היה ממש חמוד והיום שהייתי בקניון עם אמא שלי הוא היה לידי בחנות ולא אמרתי לו שלום כי התביישתי.. וזה לא המקרה היחיד ונמאס לי שאני כזאת מטומטמת שהורסת לעצמי נמאס לי! כל הזמן אני אומרת לעצמי לא נורא, פעם הבאה תחשבי יותר ותלמדי מהטעויות שלך אבל זה פשוט לא קורה! אני לא לומדת וחוזרת על הטעויות שלי ונמאס לי כבר די! אני לא יודעת כבר מה לעשות עם עצמי זה מוציא אותי מדעתי ואני נתקעת על זה ולא משחררת אוף! מה אפשר לעשות?!