מה הדבר הכי פוגע שההורים שלכם אמרו / עשו לכם?

יותר מידי
אבל צריך לדעת לא להיפגע מאנשים שלא חשובים לך לפעמים

"הייתי מעדיפה שייצא לי בן."

אמא שלי.

אבא שלי קרה לי פרה

אמא שלי קראה לי מטומטמת

"את תמיד חייבת להרוס הכל"
אבל זאת אמירה קיצונית שנאמרה בריב מאוד קשה ובדרך כלל אני ואימא שלי בקשר מאוד טוב ואני בטוחה שהיא לא חושבת ככה עלי.

"נו הציצים גדלו?" "קבעתי לך תור לרופא ציצים" קורא לי בשם : "ציץ"

כן כן זה אבא שלי ;(

היו כמה.. אני אגיד את הפחות כואבים

אמא- "אני מרגישה שאת לא הבת שלי, שאת פה אבל שאין לי בת."

אבא- "אם זה האושר שלך או האושר שלנו, זה יהיה האושר שלנו."

בנוסף, אמא שלי כל הזמן היתה אומרת לי שאני ממציאה הכל, למה אני תמיד חייבת להיות שונה ושמה שיש לי בראש זה רק שריטות. היא בחיים לא האמינה לי וגם כשראו שיש לי בעיות נפשיות היא החליטה לומר לי שיש לי אוטיזם.
היא גם אמרה לי "את תגמרי כמו דודה שלך המשוגעת בבית חולים לחולי נפש".
כבר לא מתרגשת.

שואל השאלה:
אמא שלי קראה לי כלבה :(

"אנוכית ואגואיסטית. כפוית טובה משוגעת וחולת נפש"
אמא שלי

ואי לא יודעת מאיפה להתחיל
אמא שלי כל יום קוראת לי מטומטמת, לא יצא ממך שום דבר ותסתכלי על עצמך עד גיל 18 (אני בת 15 עכשיו) את תעבדי בזונות בשביל לממן את עצמך כי את טיפשה ואף אחד לא יקח מישהי כמוך לעבודה,
תראי איך את מתנהגת כמו חולת נפש צריך לאשפז אותך את לא יודעת להתנהג ולכבד אותי ( היא חנקה אותי עד שהיה לי קשה לנשום ואז צבטתי אותה ביד בשביל שתשחרר ואז התחילה לצרוח עלי את זה, כיאלו באמת, מה אני אמורה לעשות במצב כזה? להמשיך לשכב על הרצפה עד שאני מאבדת הכרה? זה חולת נפש?) הלוואי ולא היית הבת שלי, אם הייתי יודעת שתצאי לי ככה הייתי עושה הפלה, אני לא רוצה לראות אותך, את בושה לבית וכולם מתביישים בך, אם הייתי יכולה הייתי הורגת אותך ולא חסר

אני ש ו נ א ת אותה

אני מסתכלת על תגובות של אחרים הלוואי עלי דברים כאלה, זה כלום למה שאמא שלי אמרה לי

פחחח הייתי מתה שאמר שלי תקלל אותי.
היא מתה כשהייתי בת 6. התאבדה אז כל מי שבוכה על זה שהוא רב עם ההורים שלו תדעו שיש כאלה שהיו רוצים
לא בכוונה של להעליב פשוט הייתי צריכה להגיד

עוד לא הגענו בכלל לחלק של האוכל באירוע
ואמא אומרת לי ברצינות: אל תתנפלי על האוכל
הפכה אותי לבהמה גסה, נעלבתי מאוד

אבא שלי פעם העיף לי כאפה
כל פעם שאני נזכרת בזה אני מתחילה לבכות
גם אבא של הקראש שלי העיף לו כאפה וכששמעתי על זה התחלתי לדמוע

הם מושלמים, לא חושבת שהם אמרו דבר כזה וגם אם אמרו סבבה להם אני עדיין אוהבת אותם

אמא שלי "ברור - למה שיהיו לך חברים?", יש לי הרבה חברות אבל בצופים לא מצאתי אנשים שאהבתי אז היא חושבת שאני בן אדל מגעיל ושבגלל זה אין לי חברים שם אז היא אמרה את המשפט הזה.
אחותי (ואמא שלי הסכימה איתה) - "בקצב הזה גם בחיים לא יהיה לך חבר ואף אחד לא יאהב אותך" כששבוע לפני סוג של דחיתי מישהו.

(בטעות הגבתי פעמיים אז מחקתי והשארתי את המשפט הזה)