מה אתם חושבים על המסקנה שאלייה הגעתי?

להיות אגואיסט ב100% זה דבר הכי טוב שאפשר לעשות וזה הדבר הכי לא אגואיסטי בעולם. ההפך.
אם מישהו משקיע בעצמו את הכל, הוא לא צריך לחפש תמיכה בלתי פוסקת מהסביבה, הוא לא צריך לגרום לאחרים להרגיש רע כדי להרגיש טוב והוא לא עסוק כל הזמן מה יחשבו עליו. ברגע שמישהו אוהב את עצמו באמת ולא מבטל את עצמו כדי חגרום למישהו להרגיש טוב יותר, אז הוא יכול להעניק את כל האהבה שלו לאחרים, וזה אף פעם לא יהיה ממצב של חוסר.