יש מחמאה שאמרו לכם אותה כל כך הרבה פעמים, שאתם אדישים אליה? כלומר, לא תוחמאו או תופתעו אם יגידו לכם אותה.

ממ.. שאני מציירת יפה / יצירתית

קול יפה שאני מדברת

כן וואי ממש. מבינה לגמרי. וזה באמת נחמד שאומרים אותה אבל כאילו באיזשהו שלב זה כבר כזה... מספיק.. די...

אתה לא עד כדי כך נורא

"את ילדה אינטילגנטית"
"את מיוחדת"
"אפשר לראות שתגיעי רחוק בחיים"
אלו מחמאות נהדרות אבל הן תמיד נשמעות לי ריקות מתוכן למרות שמי שאומר לי אותן מתעקש שלא..

"אתה חמוד"

שיש לי קול סקסי ותינוקי בחיי אני שומעת את זה כל היום וזה חופר.

איזו חמודה
או שאומרים לי במילים הלא מתאמצות
"חיים שלי את", איזו מצחיקה, איזה לב..

שיש לי שפתיים יפות

"איזה שיער מיוחד"
ג'ינג'ית ._.
ואני מאנונימי כדי שאנשים שזה הפטיש שלהם לא ישלחו לי הודעות...

את עדינה

שאני יפה

שיש לי שיער יפה.

את האמת זו לא מחמאה אבל אנשים כל הזמן אומרים לי "תהי יותר עדינה" או "תעשי את זה יותר בזהירות"
וכבר לא אכפת לי. מחמאה? תמיד שאומרים לי שאני יפה או שאני לא שמנה בכלל אני אדישה כי אני יודעת שאנשים סתם משקרים לי

שאני יפה
לפעמים זה קצת מעצבן שמסתכלים רק על החיצוניות.. כשאני אהיה זקנה ומקומטת עדיין הם יאהבו אותי?

את מאוד חכמה בטוח תגיעי רחוק
ואני חולת סוכרת אז לרוב אומרים לי שאני חזקה נפשית וכל הכבוד לי וכל מיני כאלה
זה נעים לשמוע חח

שיש לי שיער יפה

שיש לי בטן שטוחה

לא יודעת אם זאת מחמאה אבל תמיד אומרים לי שאני מאוד רזה וזה ממש מעצבן אותי
כאילו די כבר יא קנאים אז מה אם אני רזה זה אומר שאני אנורקסית? לא

כמו לכל ילד: "אתה בוגר לגילך"