8 תשובות
פה
באינסטגרם
באינסטגרם
תפרסם פה..
שואל השאלה:
אבל באינסטגרם יש לי רק 20 עוקבים
ואין לי מושג מאיפה להשיג
ופה זה ארוך מדי (קצת יותר מ2000 תווים יצא לי)
אבל באינסטגרם יש לי רק 20 עוקבים
ואין לי מושג מאיפה להשיג
ופה זה ארוך מדי (קצת יותר מ2000 תווים יצא לי)
אנונימי
שואל השאלה:
האמת חשבתי לפרסם את זה בעמוד האישי שלי פשוט... אבל לפני שאני מפרסם אני חייב לדעת אם הטקסט ממש טוב... אני אפרסם פה ב2 חלקים (2 תגובות)
אני עולה לרכבת, נכנס, פונה ימינה וממשיך ללכת ישר. אני רואה שיש די הרבה מושבים פנויים, אך היה מושב אחד שתפס את תשומת ליבי, ולכן בחרתי להתיישב דווקא בו. למזלי, הסיטואציה הנוכחית איפשרה לי לשבת במושב זה מבלי שזה יראה "קריפי" למדי או חדירה למרחב האישי.
במושב בו בחרתי לשבת התיישבה בחורה יפהייפה, היה בה משהו מאוד נשי, היא הייתה נראת בחורה חמודה ממש ועדינה למדי. לא יכולתי שלא להתעלם ממנה ומהיופי שלה. למרות שאני לא מכיר אותה, הרגשתי שיש בה משהו שמאוד משך אותי אצלה.
אך במהלך הנסיעה ברכבת כשהתיישבתי במושב מולה, לא ידעתי מה להגיד, ולא היה לי כל מושג איזה "משפט פתיחה" עלי לאמור ונתקפתי בכה הרבה חששות ולא ידעתי כיצד לפעול - חששתי שהיא תפסול אותי ותענה באדישות מכיוון שלא אהיה לטעמה, או שאהיה ביישן מדי או "לא לרמה שלה". ועוד שלל תירוצים וחששות של בנים ביישנים וחסרי ביטחון... אני הרגשתי שאני מתקשה לנשום ולחשוב, הרגשתי מן תחושה כזו של לחץ בגוף, ואני פשוט השתתקתי. למזלי, לפתע עלה בי רעיון מבריק לפתח שיחה, כמובן שהחששות עדיין נשארו והרגשתי חסר ביטחון למדי - אך לבסוף החלטתי לקחת את הסיכון ולנסות לדבר איתה למרות כל החששות. עשיתי לה תנועה קטנה עם היד על מנת שתוריד את האוזניות, לאחר מכן אמרתי לה כך:
"סליחה שאני מפריע לך באמצע... אבל השיר שאת שומעת מוכר לי מאיפהשהו, אפשר לשאול מה השם של השיר?"
"מעניין.. איפה אתה מכיר את השיר הזה?" הבחורה הגיבה בחיוך קל אך הייתה נראת מופתעת.
"כן" היא השיבה, ואמרה שאושיט אליה את הטלפון והיא תרשום לי בנייד.
אך לקח לי מעל חצי דקה למצוא חלל ריק בפלאפון לתת לה לרשום בו, חששתי שהיא תקרא דברים אישיים שלי והרגשתי שאני מעכב אותה.
לאחר שהושטתי אליה את הטלפון, תהיתי לעצמי מדוע היא פשוט לא שלחה הודעת סמס או וואצאפ למספר שלי. האם היא קלטה שאני מנסה להתחיל איתה והיא פשוט לא מעוניינת? או שהיא פשוט לא מביאה פרטים אישיים מכיוון שאנו לא מכירים מספיק?
לאחר שהבחורה כתבה לי את השם של השיר, אני הרגשתי די לחוץ, לא ידעתי איך להמשיך את השיחה ומה עלי להגיד ואיך להתנהג... "איך קוראים לך?" שאלתי. "שיר", ענתה.
"יש לך שם יפה", השבתי.
"תודה", וחייכה.
לצערי, במצב הזה אני קפאתי, והשיחה נתקעה מכיוון שלא ידעתי מה לעשות ומה להגיד באותו הרגע, אלא רק בדיעבד. עבר זמן רב מאז, ואני עדיין מרגיש חרטה על כך שלא אזרתי מספיק אומץ ועל כך שלא ידעתי כיצד להמשיך את השיחה ומה עלי לאמור. אני מרגיש תחושה של החמצה ופספוס. אך לצערי, ככל הנראה לא אראה אותה שוב בחיים שלי ואין כל סיכוי שאפגוש אותה או אמצא אותה. אילו רק יכולתי להתגבר על הפחד והייתי יודע כיצד עלי לפעול באותו הרגע, אולי הכל היה יכול להיראות אחרת...
האמת חשבתי לפרסם את זה בעמוד האישי שלי פשוט... אבל לפני שאני מפרסם אני חייב לדעת אם הטקסט ממש טוב... אני אפרסם פה ב2 חלקים (2 תגובות)
אני עולה לרכבת, נכנס, פונה ימינה וממשיך ללכת ישר. אני רואה שיש די הרבה מושבים פנויים, אך היה מושב אחד שתפס את תשומת ליבי, ולכן בחרתי להתיישב דווקא בו. למזלי, הסיטואציה הנוכחית איפשרה לי לשבת במושב זה מבלי שזה יראה "קריפי" למדי או חדירה למרחב האישי.
במושב בו בחרתי לשבת התיישבה בחורה יפהייפה, היה בה משהו מאוד נשי, היא הייתה נראת בחורה חמודה ממש ועדינה למדי. לא יכולתי שלא להתעלם ממנה ומהיופי שלה. למרות שאני לא מכיר אותה, הרגשתי שיש בה משהו שמאוד משך אותי אצלה.
אך במהלך הנסיעה ברכבת כשהתיישבתי במושב מולה, לא ידעתי מה להגיד, ולא היה לי כל מושג איזה "משפט פתיחה" עלי לאמור ונתקפתי בכה הרבה חששות ולא ידעתי כיצד לפעול - חששתי שהיא תפסול אותי ותענה באדישות מכיוון שלא אהיה לטעמה, או שאהיה ביישן מדי או "לא לרמה שלה". ועוד שלל תירוצים וחששות של בנים ביישנים וחסרי ביטחון... אני הרגשתי שאני מתקשה לנשום ולחשוב, הרגשתי מן תחושה כזו של לחץ בגוף, ואני פשוט השתתקתי. למזלי, לפתע עלה בי רעיון מבריק לפתח שיחה, כמובן שהחששות עדיין נשארו והרגשתי חסר ביטחון למדי - אך לבסוף החלטתי לקחת את הסיכון ולנסות לדבר איתה למרות כל החששות. עשיתי לה תנועה קטנה עם היד על מנת שתוריד את האוזניות, לאחר מכן אמרתי לה כך:
"סליחה שאני מפריע לך באמצע... אבל השיר שאת שומעת מוכר לי מאיפהשהו, אפשר לשאול מה השם של השיר?"
"מעניין.. איפה אתה מכיר את השיר הזה?" הבחורה הגיבה בחיוך קל אך הייתה נראת מופתעת.
"כן" היא השיבה, ואמרה שאושיט אליה את הטלפון והיא תרשום לי בנייד.
אך לקח לי מעל חצי דקה למצוא חלל ריק בפלאפון לתת לה לרשום בו, חששתי שהיא תקרא דברים אישיים שלי והרגשתי שאני מעכב אותה.
לאחר שהושטתי אליה את הטלפון, תהיתי לעצמי מדוע היא פשוט לא שלחה הודעת סמס או וואצאפ למספר שלי. האם היא קלטה שאני מנסה להתחיל איתה והיא פשוט לא מעוניינת? או שהיא פשוט לא מביאה פרטים אישיים מכיוון שאנו לא מכירים מספיק?
לאחר שהבחורה כתבה לי את השם של השיר, אני הרגשתי די לחוץ, לא ידעתי איך להמשיך את השיחה ומה עלי להגיד ואיך להתנהג... "איך קוראים לך?" שאלתי. "שיר", ענתה.
"יש לך שם יפה", השבתי.
"תודה", וחייכה.
לצערי, במצב הזה אני קפאתי, והשיחה נתקעה מכיוון שלא ידעתי מה לעשות ומה להגיד באותו הרגע, אלא רק בדיעבד. עבר זמן רב מאז, ואני עדיין מרגיש חרטה על כך שלא אזרתי מספיק אומץ ועל כך שלא ידעתי כיצד להמשיך את השיחה ומה עלי לאמור. אני מרגיש תחושה של החמצה ופספוס. אך לצערי, ככל הנראה לא אראה אותה שוב בחיים שלי ואין כל סיכוי שאפגוש אותה או אמצא אותה. אילו רק יכולתי להתגבר על הפחד והייתי יודע כיצד עלי לפעול באותו הרגע, אולי הכל היה יכול להיראות אחרת...
אנונימי
אתה יכול בוואטפד.
זה אתר כזה שאפשר לכתוב ולפרסם דברים.
יש לי שם חשבון כי אני מתרגמת ספרים שם, אני יכולה גם לפרסם את המשתמש שלך אם תרצה.
אני בהתחלה הייתי כותבת ולא היו לי הרבה קוראים, ועכשיו יש לי 3 ספרים עם הרבה צפיות. האתר הזה נותן לך מקום ודרך לפרסם דברים שלך.
בהצלחה :)
זה אתר כזה שאפשר לכתוב ולפרסם דברים.
יש לי שם חשבון כי אני מתרגמת ספרים שם, אני יכולה גם לפרסם את המשתמש שלך אם תרצה.
אני בהתחלה הייתי כותבת ולא היו לי הרבה קוראים, ועכשיו יש לי 3 ספרים עם הרבה צפיות. האתר הזה נותן לך מקום ודרך לפרסם דברים שלך.
בהצלחה :)
שואל השאלה:
אני רציתי להוריד וואטפאד אבל אין לי מקום בפלאפון, ודרך האינטרנט זה דפוק ולא ממש עובד... אני אנסה למחוק כמה קבצים ולהוריד שוב... ותודה זה ממש נחמד מצדך: אפשרי שתעזרי לי?
אני רציתי להוריד וואטפאד אבל אין לי מקום בפלאפון, ודרך האינטרנט זה דפוק ולא ממש עובד... אני אנסה למחוק כמה קבצים ולהוריד שוב... ותודה זה ממש נחמד מצדך: אפשרי שתעזרי לי?
אנונימי
בטח :)
וגם אהבתי את סגנון הכתיבה שלך
וגם אהבתי את סגנון הכתיבה שלך
תודה מלך!!!