מה עושים לאנשים בבית חולים פסיכיאטרי?

הוא נמצא תחת השגחה

תופסים אותו בכוח. ו24 שעות במצלמה עליו.

קושרים אותו למיטה
נותנים לו כדורי הרגעה/ מזריקים לו
הוא נמצא בתוך חדר סגור ומצולם 24/7 גם אז יש עליו השגחה

השגחה, טיפולים, פסיכולוג

השגחה, לפעמים גם כובלים אנשים למיטות.

אין שם איך להתאבד, יש עליך השגחה 24/7, אין לך גישה לסכינים או חומרים רעילים, אין שם כבלים אפילו המקלחת יש רק את הראש של הברז כי היו מקרים שאנשים התאבדו עם החוט של הברז

מתעללים בהם

מאוד תלוי איזה.

יש כן מקומות שכמו שאמרו קושרים ומזריקים אבל זה רק במקרים ממש קיצוניים.

ולרוב תכלס במציאות יש אחים 24/7 ויש בית ספר במחלקה ויש רמות של תפקוד.
כל אחד מקבל את ההשגחה שהוא צריך בהתאם למצב.
יש טיפולים, שיחות, ומלא צחוקים.

זה לא כזה נוראי אם אתה הולך למחלקות עדינות שלרוב מי שמגיע אליהן אלו אנשים עם דיכאון חרדה חברתית סכיזופרניה קלה... וכו..

פשוט נותנים כדורים שמטפלים בזה ושם זה נגמר.
יש מלא סטיגמות אבל במקומות מסויימים זה דבר אחר לגמרי.

אבל אם נכנסים לשם אי אפשר באמת להשתקם לא? כלומר זה כתם לכל החיים וזה יהרוס לך את כל החיים בהמשך

מניסיון אישי... אני הייתי...
זה תלוי באיזו מחלקה.. ועד כמה הכל חמוד
זה יכול להיות אישפוז וכדורים
או רק כדורים
יש שעות שאנשים יכולים לבקר
במקרה ה"טוב"
במקרה הרע הם יכולים ל"בדד" מישהו וכל מה שהוא יראה זה רופאים ותרופות
וכמובן שיזריקו לו חומר מרגיע אבל עם המרגיע זה כמו מדכא כי אז לאדם אין אנרגיות חיוביות בשיט
אבל זה לא בדיוק זה באמת תלוי במחלקה ובמקרה.
****
נ. ב לא מבינה על מה מינוסים אני ליטרלי מדברת מניסיון הייתי מאושפזת בשתי מחלקות שונות למשך כשנה שנה וחצי בכל אחת מהמחלקות.

אויש שתקו כבר
זה לא כזה נורא
אני הייתי בפסיכיאטרי בבאר שבע למשך חודשיים וואלה לא היה נורא כל כך האחים התנהגו אליי ממש יפה ולא קשרו אותי/הזריקו לי התקופות האלה עברו ההתעללויות הפסיקו ואם כן אז רק במחלקות מבוגרים שלאחים קשה להשתלט אליהם.. הבית ספר ממש אחלה ובאמת אפשר להתקדם בו בסך הכל לא כזה נורא חוץ מזה שיש לך שינה בתשע וחצי והשקמה בשבע ואסור טלפון או ליצור קשרים עם אנשים אחרים אבל בביקור מותר.. האוכל לא ככ נורא ויש ימים שהוא אפילו טעים לא ישימו לך מאה אלף כדורים אם את לא צריכה (אני לקחת חצי כדור בגודל של ציםורן פעמיים ביום וזהו גם המינון הפיצי הזה עשה לי תופעות לוואי אז הורידו לי את המינון.. בכל מקרה מי שלא עבר אשפוז לא יכול לתאר לך מה זה כי הוא סומך על העיתונים ןהכתבות רק מי שבאמת עבר את זה יכול לתאר לך מה זה אשפוז.

עבדתי בב"ח פסיכיאטרי חמש שנים, ככה שאני יכולה ממש לומר לך מה בדיוק קורה. כעקרון מקבלים את המטופל למחלקה ומייד עורכים איתו ראיון ראשוני עם שתי פסיכיאטריות ראשיות - מקבלים החלטה על רמת מסוכנות ועל מה מידת ההשגחה. אח"כ בדרך כלל עושיםם wash שזה אומר שהוא מפסיק לקחת כל סוג של טיפול תרופתי שלקח ורוצים לראות את המצב שלו ללא טיפול בכלל, שתצא כל הג'ננה. אחרי שלושה ימים עושים הערכה מחודשת ומקבלים החלטה על טיפול תרופתי הדרגתי מתאים, במקביל מטפלים בבית אם הוא בעייתי וחושבים על מסגרת תמיכה לרגע שיצא מבית החולים. כל מטופל מקבל טיפול עם פסיכולוג ותרפיסטית במקביל לתוכנית התנהגותית במחלקה, לומד בבית ספר כמידת יכולתו והכוונה היא לסייע לילד או לנער להגיע לתפקוד נורמלי ומיטבי ככל שניתן. נותנים זריקות וקושרים למיטה רק במקרים של מסוכנות גבוהה. אני הייתי עדה לכך שקשרו מישהו למיטה כי הוא היה זורק כיסאות על הצוות ואוכל את הצואה שלו. במקרה שלו הפסיכוזה יצאה מכלל שליטה והיה צריך להרגיע ואז כמובן להזעיק פסיכיאטר ולקבל החלטות בעניין הטיפול התרופתי המתאים. כשנותנים זריקות או קושרים למיטה שזה נדיר, זה קורה כדי להגן על המטופל ועל הצוות

מצדיקה את זה מעליי:)

אח שלי היה שם, ולפי מה שהוא סיפר באמת לא נורא.
יש ביקורים יש ילדים שאפשר לצחוק איתם יש בית ספר, יש חצר, ולפעמים גם הרשו לו לצאת לעיר. קיצר לרוב לא קושרים למיטות

ממתי שזה מאוד משפיע על החיים שלהם, לא מאפשר להם לתפקד והם נכנסים לדיכאון עקב זה. ^

אושפזתי פסיכייאטרית בגהה מחלקה א
מכניסים אותך לשם בשביל זה צריך הפנייה או לדבר עם הפסיכיאטרים לשכנכ אותם שאתה מסוכן לעצמך ולסביבה/פסיכוטי או בצו של פסיכיאטר מחוזי
הייתי במחלקה סגורה מעורבת גברים ונשים מעל גיל 18
בלילה הראשון שלי שם ישנתי בשתן של מישהי במיטה שהשתינו בה, לא נתנו לי להתקלח אחריי הייתי צריכה להישאר ככה עד למחרת בזמן המקלחות
לא נתנו לי שם כדורים אבל לכולם נותנים כדורים פסיכיאטריים וזריקות
יש 3 ארוחות ביום ב7 בבוקר 12 בצהריים ו5 בערב
כל היום אתה במחלקה אסור לצאת לפעמים פותחים יציאה לפטיו כמו חצר כזאת ורק מי שמעשן יכול לצאת אחרת אסור רוב הזמן
האחים שם מתעלמים ממך אין שיחות איתם הם לא מתייחסים למטופלים רק נותנים תכדורים 3 פעמים ביום מסממים אותך וזהו ומנהל המחלקה שם נהנה להשפיל אותי הוא שאל למה אמא שלי התעללה בי, אמרתי לו שזה כמו שהןא ישאל למה אנסו אותי והוא אמר שזה לא אותו דבר וכפה עלי לענות
נמנע מימני שם טיפול רפואי מציל חיים לאלרגיות קשות שיש לי היה לי שם סינוסיטיס מזעזע ומזל שיצאתי תוך 3 ימים אחרת הייתי מוצאת את מותי
המטופלים האחרים מקיאים מחרבנים ומשתינים על עצמם, צורחים והוזים דברים
כל הזמן מתפשטים והולכים ערומים
כשהייתי במקלחת נכנסו לי גברים ערומים לשם, ובכללי כל הזמן גם הנשים שם ערומות
ב3 בבוקר מישהי שהייתה איתי בחדר הסתכלה עלי שעות ישנה עד ששאלתי מה היא רוצה והיא צרחה עלי ברחתי לתחנה של האחים והם אמרו לי לחזור לישון או שישימו אותי בבידוד ושגם הם מפחדים ממנה
גנבו לי שם הכל אפילו תמברשת שיניים כולם שם מסתובבים עם הקיא והשתן שלהם על עצמם וביקשו מימני להפשיט ולהלביש אותם
יש זמנים שבהם האחים לא נמצאים וכל המטופלים ללא השגחה, באזורים מסויימים אין מצלמות
הייתי צריכה ללכת לאחים ולהגיד להם שנכנסים לי למקלחת כי גם אין מנעול לא במקלחת ולא בשירותים הדלתות פתוחות ןשקופות
היה אחד שצרח עלי ורצה לזרוק עלי מגש בחדר אוכל והאח אמר לי לעבור מקום
ועוד אחת שאמרה שהיא תזיין אותי ןהכל שם איומים וצרחות כמעט נרצחתי ונאנסתי שם עשרות פעמים
לעוד מידע עזרה ומה שאתה צריך בפרטי
רק אל תגיע לשם זה לא יעזור לך בשום צורה אתה רק תמצא את מותך במקומות האלה

תסבירו לי על מה עשו לי מינוסים? אני משתפת אתכם במה שקורה שם
עדויות וצילומים יש לי בשפע לפני התביעה

אני דיי בטוחה שהמחלקות מבוגרים הרבה יותר שונים מילדים.. כי ממבוגרים כבר התייאשו ילדים עוד אפשר להציל (תעשו לי כמה שאתה רוצים מינוסים אבל אתם יודעים שזה נכון) לי היה יחסית טוב באשפוז יענו לא הייתי מסרבת לעוד חודש אשפוז