איך אני ממשיכה הלאה בכלל?

זה נורמלי...
כרגע את צריכה להוציא את הכאב הזה, לפרוק אותו החוצה ולא להשאיר אותו בפנים ולשתוק.

מצטערת לשמוע.. קחי את הזמן להתרפא מזה, אל תשקעי בזה יותר מידי להפך -תקומי ותתעודדי, ותעשי הכל כפול שתיים, תהיי שמחה גם בשבילה ותזכירי אותה לטובה.. יהי זכרה ברוך: (

צר לי על הכאב שלך.
זו תקופת אבל על חברה קרובה שאיננה עוד.
טבעי שאת מסתגרת. כי את כואבת ועצובה.
זה גם פתאומי, יש הלם. זה לא המקרה שהיא הייתה חולה וציפית לזה. אז יש זמן להתכונן נפשית.
אבל פה לא. זה פתאומי.
קחי את הזמן שלך. אם יצא לך בכי זה טוב, אל תתאפקי. כי הבכי משחרר.
שולחת לך ניחומים וחיבוקים.