אני מרגישה שההורים שלי לא מאמינים בי.

הם לא לוקחים אותי ברצינות.
חושבים שאני ילדה קטנה. שאני לא מבינה כלום. שהחלום שלי הוא לא מתאים לי.

החלום שלי הוא להיות שחקנית. טלוויזיה, הצגות, פסטיגל.
למדתי שנה משחק בחוג לא מקצועי.
ועוד שנה בבית צבי.
לבית צבי- עשיתי אודישן. ההורים שלי לא האמינו בי. שאני אעבור. כל פעם שהתלהבתי הורידו לי תציפייה שזה יכול לקרות.
לקחתי מורה לפיתוח קול, כדי לעבוד על השיר כמו שצריך. וגם שם אמרו שאני לא זמרת ואין לי קול.
רק שהם לא באמת שמעו אותי שרה. אני תמיד מזייפת ובכוונה. אם אני רוצה לשיר יפה אני מסוגלת. הם לא שמעו... זה קשה שההורים שלי לא מאמינים בי מספיק. וביכולות שלי.
עוד מעט יש לי שיעור פתוח במשחק. אני מקווה שאחרי שהם יראו הם יאמינו בי יותר.
אבל עד אז מה אוכל לעשות? איך לגרום להם להאמין בי? הם חשובים לי.