למה אנשים מאמין באלוהים?

הם צריכים משהו שיבטיח להם שאחרי שהם ימותו יהיה משהו, שזה לא הכל סתם

שואל השאלה:
אז הם מבזבזים את כל החיים של בבזבוז זמן על מנהגים?

כי זה אבא שלי. ואני מאמינה באבא שלי בלי לשאול שאלות הוא עושה לי טוב. וגם שרע מסתדר לטוב. אתה יכול להסביר לי למה אתה כופר? לא. כי אתה נהנה לא להאמין בכתום... אין לך על מי להישען. זהו.

הם חושבים שזה יבטיח להם מקום טוב לאחר המוות, זה תרבות שלמה שהמציאו.
זה כמו סיפורים ואגדות, למה הנסיך צריך להרוג את הדרקון בשביל להיות עם הנסיכה...

כי האמונה היא האמת לדעתי. ואנחנו לא "מבזבזים" את החיים. אנחנו ממצים אותם עד תומם.

child of god, זה כלכך לא נכון מה שאת אומרת.. אנחנו לא מאמינים בשביל לשכנע את עצמנו ולהבטיח לנו שיהיה משהו אחרי המוות.

אנשים מאמינים באמת- לא מאמינים *בשביל* משהו.
אמונה, זה קודם כל להכיר בקב"ה, לדעת בקיומו.
אחכ זה לעבוד אותו, לקיים מצוות.
ואז לפי דעתי זה כל מה שמעבר, כאשר בן אדם מאמין בתמימות, באמונה שלמה בבורא, זו זכייה אמיתית, זה לזכות בשמחה, בתכלית, זו זכייה באמת, זה לדעת בשביל מה אנחנו פה. זה נותן ככ הרבה כוחות, כשקשה - זה לדעת שהכל ממנו, ושאנחנו בכלל לא יודעים כלום, כי הכל כתוב מראש, והכל לטובתינו.
זה לדעת להעריך הכל, את טוב והפחות טוב, זה פשוט לדעת לחיות חיים טובים.

אנשים שזכו באמונה, זכו במתנה.
אני לא מאמינה כי אני מקבלת מזה משהו, אני מאמינה כי זו האמת, הקב"ה הוא האמת, וכן האמונה נתנה לי ככ הרבה דברים טובים, אז בתוך העולם המלא שקרים, הסתרות והבלים, למצוא את הטוב הזה, את האמת הזו, ואתה עדיין לא מבין למה אנחנו מאמינים???

מקווה שאתה מבין עכשיו(:

אנונימית- אותי חינכו ככה מהבית.
ונכון בשלב מסויים הבנתי שאני לא באמת מאמינה. הבנתי שאם ישאלו אותי אם אני מאמינה, אני אגיד כן אבל זה יהיה כן טכני, רק כי ככה גדלתי.
ואז לאט לאט אני פשוט גיליתי את הקב"ה, כן כל החיים שמרתי מצוות, שבת, הכל אבל זה לא היה אמיתי.
והיום ברוך ה' אני באמת יכולה להגיד שאני מאמינה בו.

שואל השאלה:
אבל ניסיתם לחיות את החיים בלי לשמור על כל המנהגים? כי החיים פעולים נהדר גם ככה ואני מרגיש שחבל שכל כך הרבה אנשים בטוחים שבלי זה הם לא יוכלו לחיות או שיקרה להם משהו רע. אני באמת רואה את זה כבזבוז זמן וכל כך הרבה השקעה בדבר חסר משמעות.

לאנונימי שלמעלה (לפני שעה) איזה זלזול בעם ישראל.

תשובה לשואל השאלה: כי אין אופציה אחרת. זה שטותי לחשוב שהעולם נברא ללא בורא (עיין בחובות הלבבות, שער היחוד, פרק ו). ה' התגלה לנו לעיני כל העם: האם אפשר להמציא או "להשתיל" דבר כזה לתוך היסטוריה של עם ישראל מבלי שיקרה באמת?

שואל השאלה:
אתם לא מבינים אותי. נגיד שיש אלוהים לא אומר שלא. למה להאמין? אני לא מאמים ויש לי אחלה חיים והרבה אנשים שאפשר להיות בטוחים שהפ לא מאמין יש להם אחלה חיים. האם האמונה שווה את הבזבוז זמן שהיא דורשת? לדעתי אזשוט חבל שאנשים בוחרים בזה

אתה שואל למה להאמין, אני אומרת לך כי זו האמת!! זו האמת!
ולמה אתה קורא לזה בזבוז זמן?

שואל השאלה:
למי אכפת שזה האמת. ונגיד שזה האמת מה זה נותן לי? תראי אני לא עושה כל מיני מנהגים ואני בסדר לגמרי. אני שואל למה לעשות את כל המנהגים? אפשר להאמין ופשוט לחיות חיים נורמלים בלי ששה מכתיב לי את כל הבחירות

אין דבר כזה. לא פשוט בוחרים את מה שנראה לנו מהדת, זה לא עובד ככה.
שמעת על 'דתי לפי דעתי'- זה בדיוק מה שאתה אומר, ובדיוק ככה זה לא עובד.

ולמה אתה ככ נרתע ממנהגים, מה כלכך רע בזה? מה רע להתאסף מדי שבת כל המשפחה לארוחה? מה רע לעצור שנייה לנשום בסוף שבוע?

ואני אהיה איתך כנה.. אני אישית פחות מתחברת בתוך הדת לכל ההקפדות למיניהן, אז למה אני עושה את זה? פשוט כי צריך, זה הכל. לא לכל דבר צריך למצוא סיבה מיוחדת בשביל לעשות את זה.

ותאמין לי אני עושה השתדלות לשמור מצוות, אני שומרת שבת, אני חוגגת חגים ואני מבטיחה לך שגם אני בסדר לגמרי.

(עדיין לא ענית לי למה אתה חושב שלהאמין בה' זה בזבוז זמן, אני באמת אשמח שתסביר לי למה אתה חושב ככה)

שואל השאלה:
פחות בזבוז זמן יותר לכיוון של הגבלה. אני רואה אנשים שלא נוסעים בשבת לדוגמא ואני שואל למה? אתם לא תקבלו עונש אתם לא חייבים לבחור להגביל את עצמכם ככה. עצוב לי אני מרגיש שכל כך הרבה אנשים פשוט בוחרים בלי סיבה להגביל את עצמם

זה עניין של נקודת השקפה.
כאילו זה מדהים עד כמה.. אצלי זה לגמרי הפוך..
פשוט עצוב לי ממש, באמת עצוב לי לראות אנשים לא מאמינים בה', ואני אומרת חבל! אתם עוצמים עיניים! אתם לא יודעים מה אתם מפסידים! וזה פשוט כלכך קשה להסביר מה אתם מפסידים...

ומבחינתי זו לא הגבלה, זו זכות.. אז כן זה עניין של נקודת השקפה.

שואל השאלה:
אני לאט לאט מבין שאני לעולם לא אבין

חחח.. שתזכה(: