איך הייתם מרגישים אם חבר/ה טוב/ה שלכם היה/הייתה מסתיר/ה את זה שיש לו/ה חבר/ה ולא מספר/ת?

לא הייתי מגדירה את הבנאדם כחבר/ה טוב/ה

שאלו החיים הפרטיים שלו ואם הוא לא מעוניין לדבר על זה אז אני לגמרי מכבד.

הייתי מכבדת וכשהיא הייתה מספרת ( אם היא הייתה) ואפילו אם הייתי מגלה לבד, הייתי מאחלת לה בהצלחה.
יש לה זכות לשמור על הפרטיות שלה. אולי היא לא מספרת כי היא עוד לא בטוחה בקשר.

הייתי מרגישה שהוא או היא לא פתוח/ה איתי
אבל אני לגמרי מבינה את זה כי גם אם לי היה חבר הייתי מנסה לשמור על זה כמה שיותר בסוד (זה תמיד איכשהו מתגלה אם בכוונה או בלי כוונה ואני לא צריכה את השמועות האלה מאחורי הגב)

זה לא היה קורה ביכלל.. כי חברות שלי מספרות לי הכל

זכותו של מי שזה לא יהיה...

מרגישה נבגדת ופגועה קצת אני חושבת, כי למה שלא תספר?
תלוי אם יש לה סיבה טובה אבל.

טוב, אצלינו זה די הגיוני שיקרה כי אנחנו בבית ספר חרדי ואם יש בנות עם חבר אז הן מן הסתם לא יספרו לאף אחת. (אם יש כאלה) אבל בת שיש לה חבר - מלכתחילה כנראה לא הייתי חברה שלה (מהכיתה) כי אז היא לא נחשבת לבת טובה...

אל תשאלו,

הייתי מכבדת את זה.
זאת זכותו/ה לשמור על הפרטיות שלו
גם לא בטוח שאני הייתי מספרת לחברות שלי ישר
יכול להיות שיש סיבה שהם הסתירו את זה
יכול להיות שהייתי מרגישה כזה "למה הוא/הוא לא סיפרה לי ש...? אנחנו לא מספיק קרובות?"
אבל עדיין זה החיים שלו/ה
והם לא חייבים לספר לי אם הם לא רוצים/מרגישים שזה מוקדם מדי/ לא בא להם לשתף אותי כרגע בחיי האהבה שלהם וכו... הכל טוב
זכותו/ה לעשות מה שנראה לו/לה לנכון
ואם החלטה שתתקבל היא לא לספר לי מכל מיני סיבות
אכבד זאת

הייתי נפגעת מאוד

~~~כבר קרה לי~~~
אני עונה באיחור (שלוש ימים לול)
אבל כשזה קרה לי, נפגעתי ופשוט הרגשתי אכזבה
וזה היה מהחברה הכי טובה שלי..
ולא יולה להסביר את ההרגשה:(

יכולה ^

לא נפגעתי או משהו לא אכפת לי שהיא לא מספרת לי כי זכותה,
אבל אם היא מגלה למישהי אחרת ואני יודעת שיש לה חבר אבל היא לא אומרת לי מי אני כן אחשוב שהיא לא סומכת עליי ואפילו יפה אעלב מזה (מנסיון)