אם מישהו שאתם שונאים ימות אתם תהיו עצובים או תתנהגו רגיל? או אולי תהיו שמחים ותנסו להסתיר את זה?

תלוי עד כמה שונאת, אם מישהו יאנוס אותי בעתיד ואז ימות, אני אחגוג, כרגע אף אחד לא עשה לי משהו ממש רע, אהיה עצובה.

אם זה אנשים/ רוצחים/ מתעללים אז אשמח

אני אהיה עצובה, כי בכל זאת בנאדם שהכרתי מת, ברור שזה לא יהיה ברמה של מישהו שאני לא שונאת, אבל מוות זה עצוב, אנשים עצובים זה עצוב, ואפילו לי יש נשמה.

אני כנראה אשמח. תלוי למה אני שונאת אותו ובאיזו רמה

אני לא שונא אף אחד.
יש אנשים שאני לא אוהב, אנשים שמאוד קשה לי איתם, או שאני מאוד לא מתחבר אליהם, אנשים שמעצבנים אותי, אבל לשנוא אני לא שונא.

אני לא שמח על מוות של אף אחד, גם לא על מוות של מישהו מהאנשים האלו.
ואני כן אצטער בשביל המשפחה שלו.

סליחה, אני מתקן את עצמי, אני כן שונא, אנסים, פדופילים ואנשים שמתעללים בבעלי חיים.

אם הם ימותו, לא יהיה אכפת לי בכלל.

אם זה מישהו ממש רע כמו אנסים אז ברור שאשמח

אני אתנהג רגיל אבל מבפנים אהיה שמח

תאמת? אני אהיה שמחה

אני מבין שהמינוס הוא מאנס / פדופיל / מתעלל בבעלי חיים?

המינוסים פה ממש מצחיקים אותי, זה כאילו אומרים לכם "לא! זאת לא הדעה שלכם" חחח
לא מבינה למה צריך מינוסים על שאלה של דעה.

מסכימה לגמרי.. מה הקטע של המינוסים?

יש לפעמים שאלות כאלה, שאני קורא להם "שאלות מינוסים".
שפשוט כל התשובות, או רוב התשובות (גם אם הן הפוכות), מקבלות מינוס.

קטע כזה.

חח כן בלי שום הסבר הגיוני^

ולשאלה-אני לא אשמח או משהו אבל גם לא אהיה עצובה

לא יהיה איכפת לי נראה לי

רגיל.

אהיה עצובה באיזשהו חלק בגןף אבל אתנהג רגיל לגמרי

רגיל

אבל אני לא דוגמה אפילו מישהו קרוב מת אני רגיל שניה של אוי פאק וישר קורה