הגיוני שנדלקתי עליו?

לא

הגיוני חח

בת כמה את

שואל השאלה:
16

4 שנים זה הרבה כי מתחת לגיל 18 מותר הפרש של שנתיים או שלוש גג ואם לא זה נחשב עבירה על החוק
אבל זה הגיוני ברור שמתאהבים בכאלה שם גדולים ממך פשוט אל תהי מוזרה לידו

זה הגיוני שהתאהבת בו את לא היחידה שמתאהבת בגדולים ממך
אבל זה לא יקרה בניכם בשנים הקרובות

שואל השאלה:
כן אני יודעת לא נראלי שזה יקרה אי פעם וזה גם יהיה מוזר קצת אבל עדיין הוא פשוט ממש חמוד כזה לא יודעת מה לעשות

תעבירי את זה
זה לא נורא זה לא שהתאהבת בו עכשיו
זה קורה וזה נורמטיבי

יש לי בעיה רצינית ומסובכת תעזרו לי..


אני בן 17.5 והיה לנו לפני חודשיים מסע ישראלי של 6 ימים. מיום שני עד יום שבת בערב.. יצאו איתנו המורות, וגם בת השירות. חילקו את השכבה ל 3 קבוצות וגם את המורים בכל קבוצה. את בת השירות הביאו אלינו לקבוצה. אני לא הכרתי את בת השירות עד הטיול. נסענו באוטובוס נסענו לכיוון דרום לראות את הזריחה ו כשפגשתי את בת השירות אני התאהבתי בה ממבט ראשון. כשכול יום עובר אני מתחיל להתאהב בה יותר ויותר. ואני לא מסוגל לעצור. אנחנו כל יום מדברים יותר ויותר. ו כשיש משימה בקבוצה המבטים שלנו נפגשים. ואני מגלה אליה יותר דברים כמו שהיא שומרת נגיעה וגם היא שומרת שבת וכ'ו... (זה לא מפריע לי בשום צורה). מה שהיה משמעותי במסע זה המסימה האחרונה שהיתה לנו. (לפני סוף המסע הוגרלו שמות מן הקבוצה וכל אחד בתורו היה חייב להגיד לאותו בן אדם דברים טובים). כל אחד עשה בתורו. ל יצאה בת מן הקבוצה. ולבת בשירות יצאה בן מן הקבוצה לא נפגשנו.
בסיום המשימה המדריכה אומרת לקבוצה "מי שרוצה יכול לגשת לבן אדם כלשהו שאתם רוצים ולדבר איתו "
פתאום אני רואה את בת השירות קמה ובאה אלי (מתוך כל קבוצה בחרה דווקא אותי) הקבוצה ישבה במעגל וכולם ראו אותה נגשת אלי ואומרת לי המון דברים טובים. שבתוך ליבי זה קרע אותי מבפנים. אני אמרתי לעצמי בלב שאני לא מסוגל לוותר אליה. (המשימה הייתה ביום שבת בצהריים) אני כתבתי לה מכתב אהבה ו כשיצאה השבת היא ראתה את ההודעה וכתבה לי "שלא אפשרי שנהיה ביחד. בגלל הגיל וגם יותר מזה אני כביכול מורה שלך".
אני כתבתי לה שאני רוצה לדבר איתה על הנושא הזה. והיא אמרה לי בסדר ניפגש בתיכון.
אני מאוד אבל מאוד לר רוצה לוותר אליה כול כך בקלות היא האהבה האמתית שלי שהייתה לי בחיים שלי.
ומי שלא יודע בסוף שנת הלימודים היא לא תישאר בתיכון. ותמשיך הלאה בחיים שלה. שזאה אומר אם עכשיו אני לא אלחם בשביל האהבה אני לא אראה אותה לעולם.


נפגשנו שוב אחרי שבוע ודיברנו על זה... היא אמרה לי מה שהיא חושבת ("אני חושבת אתה חניך שלי ואני לא רוצה שתתבלבל או תפגע סתם
אז בוא בשבילי ובוא בעיקר בשבילך נשמור את הקשר הזה קשר של חניך ומדריכה
ולא יותר מזה כי ככה זה צריך להיות אתה מבין?")

למה אני אומר בשבילכם את כל זה...
כי יש לה עוד חודש יום הולדת
פשוט בא לי לתת לה מתנה. דבר טוב ונחמד לא יותר מזה... חשבתי על תכשיט..
וגם לאחר שהיא תשתחרר ולא תיהיה מדריכה
אני חושב אם לחזק את הקשר איתה כן או לא?
לא בא לי לעבד אותה או לשכוח

תבינו אותי בבקשה