לא מסוגל יותר מרגיש שזה הסוף פריקה בתגובה הראשונה

שואל השאלה:
הכל התחלי כשנולדתי
נולדתי למשפחה חרדית בעיר בני ברק
היה לי אח גדול ממני בשנה ו7 חודשים
כשהייתי בן 4 נולדה לי אחות וההורים שלי התגרשו
בערך בגיל 6-7 קשה לי לזכור הכל התחיל להשתנות
אני זוכר תמיד כמה היו משבחים את אח שלי ומשחקים איתו ואוהבין אותו ורק אני בצד לבד
כשהגעתי לכיתה ג' זה נהיה הרבה יותר רע
קיבלתי ציונים נמוכים יותר ממה שאח שלי קיבל נראיתי לא טוב אבל הייתי שמח והיו לי חברים
ואז לא זוכר איזה יום אחד אמא שלי שאלה אותי למה אני לא כמו אח שלי
למה אני לא יכול להיות טוב כמוהו להיראות טוב כמוהו למה אני הורס את השם שהוא בונה למשפחה באותו יום נשברתי
ואז זה הגיע גם מהחברים "אח שלך יותר טוב יותר מוצלח נראה יותר טוב כולם אוהבים אותו הוא האח המוצלח במשםחה אתה סתם אפס שלא יצליח בחיים"
וזה נמשך ונמשך
בכיתה ו' עברתי חרם שבמהלכו לא דיברו איתי חוץ מהשפלות ומכות עד כיתה ח'
רציתי להתאבד... תיכננתי להתאבד
כמה ימים לפני המועד שקבעתי לעצמי היה ל"ג בעומר וכמה ילדים מהכיתה הלכו לבית של מישהו לראות משחק של בארסה לא הייתי אוהד אבל הלכתי גם כי אמרתי לעצמי שאולי ככה הכל ישתנה
ובאותח יום התאהבתי בבארסה... זה הציל אותי מהתאבדות
סיימתי את כיתה ח' עליתי לישיבה תיכונית טובה
עם המון חוסר בטחון עצמי וחרדות חברתיות מהעבר
אח שלי גם למד שם
היה טוב בשבועות הראשונים
ואז הכל חזר על עצמו... למה אני לא טוב כמו אח שלי הוא יותר טוב יותר מוצלח וכו' וכו'
ושוב אין לי חברים ושוב הדיכאון
היה רק אחד מישהו אחד שהרגשתי שמציל אותי למרות שבשבילו הייתי לא יותר מסתם חבר כיתה
הבנתי שאני מאוהב בו... הרגשתי שאני טעות שאני לא אנושי שאני נוגד את הטבע... לפני חצי שנה סיפרתי לו וזה לא היה הדדי הוא סטרייט
הבנתי שאני לא מאמין בתורה ושאני בי
עזבתי את הישיבה
וכרגע שוב.. אני לבד בבית כל יום כל היום בוכה לשמיכה לכרית במיטה עם המון חוסר בטחון עצמי וחרדה חברתית יודע שלא יהיה עתיד
יודע שאני לא מסוגל ללכת לבית ספר אחר בגלל החרדה ולהיות השונה
שאף אחד לא יאהב אותי שאף אחד לא ירצה אותי
יודע שאני לא אסתדר באף מקום שאני תמיד אהיה שונה
שאני אהיה הילד שלא שרד בלימודים
שלא יכול לצאת מהצל של אחיו
ושוב הדיכאון
מתאפק לא לחתוך
לא לסיים את הכל
אבל כבר לא מסוגל אני מרגיש שזה קרוב
שום דבר כבר לא מחזיק אותי
רק הפחד מונע ממני אבל אני יודע... שיום יבוא וגם זה יעלם ואז... זהו הכל יגמר וכמובן שלאף אחד לא יהיה אכפת אני מקווה שהיום הזה יגיע מהר כי אני כבר לא מסוגל

וואו.. נשמע שאתה עובר תקופה לא קלה בכלל.
תפנה ליועצת בית הספר שלך ותספר לה הכל והיא תפנה אותך לגורם הנכון שיעזור לך. בהצלחה.

בחיים האלו נוטים להשוות אותנו לאחרים, בין אם זה אחים או הורים או גם חברים קרובים, הייתה תקופה שלא הייתי מקשיבה בלימודים, לא הלכתי ולא עניין אותי. אחים שלי הם 5 יחידןת בהכל, משכילים עם מקצוע מכובד.
בגיל קטן כן היו משווים אותי, אומרים שלי שאחים שלי הם ככה וככה או בחיים הבריזו ודברים כאלו. זה כן הפריע לי אבל כשהתבגרתי יותר הבנתי שזה מה שיש.
"למה אני לא יכול להיות טוב כמוהו להיראות טוב כמוהו למה אני הורס את השם שהוא בונה למשפחה באותו יום נשברתי": כי אתה זה אתה,be yourself. everyone else is already taken.
אל תנסה להיות משהו שאתה לא, כן לכולם יש מודל מסוים שרוצים להיות כמוהו, אבל זה לא אומר שאצה צריך להוריד מעצמך.
לא זוכרת אם כתבת בן כמה אתה, אבל מפה אתה רק צריך לעלות. לאהוב גבר זה לא משהו רע, נכון, אולי זה שונה ממה שחשבת. אבל תבין שאתה לא לבד, יש המון המון המון שנמשכים למין שלהם.
אל תתן למה שעברת להשפיע עליך, תלמד מזה ותעלה, אל תפחד להתחבר לאנשים בגלל ילדים בלי מוח וחינוך שהתעללו בך.
אל תוותר גם על החיים, זה נשמע קלישאתי, אבל חיים רק פעם אחת, ובמילא בסוף כולנו מתים, אז אל תקצר את מה שיש לך. תהנה כמה שאפשר, תשים זין על אנשים, תחפש עבודה תצא מהבית תתחבר עם העובדים שיהיו לך חיי חברה, תעסיק את עצמך ואל תתרכז בקושי של החיים, כי כולם עוברים קושי.
אם תרצה אשמח שתשלח לי הןדעה

דבר ראשון, מצטערת לשמוע
בקשר לאחיך - תנסה להגיע למקום שהוא לא היה בו. ככה ההשוואה בתקווה תיפסק
ותנסה בבקשה לזכור, עם כל ההשוואה לאחיך, אתה לא הוא. אתה לא אח שלך. אתה אדם בפני עצמך. וזה מה שתענה לכל מי שמשווה ביניכם, בסדר? אני בטוחה שיש כמה דברים, אפילו אם שוליים, שאחיך חלש בהם לעומתך.
בקשר לבחור מהכיתה שלך - תראה, אתה לא הראשון ולא האחרון שיחווה אהבה חד צדדית. סטרייט או לא. נכון, זה קצת יותר כזה למי שהוא בי/חד מיני, ואני מבינה שקשה לך עוד יותר בהתחשב שאתה בא מתרבות שהיא כל כך סגורה וחשוכה בנושא. עוד דבר יש לי להגיד לך בנושא: אתה לא טעות של הטבע. אז יצא שאתה לא סטרייט, אז מה? אתה יודע כמה מקרים של חד מיניות יש בטבע? ותאמין או לא גם בתקופת המקרא זה היה קיים. כן, כן, יש מקרים אפילו שגברים אנסו גברים. וכן, בתקופת התורה.

אל תשב ותחכה שמשהו יקרה
קום, שבור את השגרה ותעשה עם עצמך משהו
תפסיק לשכב במיטה כל היום ולחכות שהדיכאון יהרוג אותך
אם צריך ללכת נגד הדעה של ההורים תהיה נגד ותעמוד על שלך ותשים את הפחד בצד
תפסיק לוותר על עצמך וקח את עצמך בידיים אפילו שקשה לך
אתה רוצה להראות טוב? תעשה את זה! תטפח את עצמך, תרד קצת למשקל סביר שאתה רוצה אל תזניח את עצמך ותתלונן שהכל חרא לך
תעשה מה שפאקניג בא לך כי זה פאקינג החיים שלך
תפסיק לעשות דברים שאתה לא רוצה כי ביננו שנינו יודעים שאתה מפחד להביע את הדעה שלך
שים את הפחד בצד ותגיד מה שאתה רוצה
תחשוב שאתה מדבר למראה.
תחשוב איך לבנות את החיים שלך גם בלי בצפר
תתחיל לעבוד ואל תפחד ממה שיחשבו עליך
בקיצור אני לא הכי יכולה לעזור לך לעשות את זה, אם אתה רוצה לצאת מזה תשקיע מאמץ ומלא רצון ותתחיל לחיות!

אתה לא צריך לסבול, אתה לא צריך לחכות, אתה צריך לחפש, לחפש מישהו שיהיה לצידך בכל מכשול ובכל מצב כי חברים אתה יכול לבחור.
וזה ש"אח שלך יותר טוב", תבוא בגישה של "אוקי אז אח שלי יותר טוב ו...? לא אכפת לי אני יודע בתוך תוכי שאני הרבה יותר טוב" אתה לא צריך להתיחס לאנשים אחרים, מה הם חושבים זה לא מעניין אף אחד. זה מעניין מה אתה חושב, תמצא את החברים שלך שיעודדו אותך שקשה לך, ועל כל השאר תשים זין.

שואל השאלה:
זה לא מה שמםריע לי כרגע ההשוואה לאחי כאילו כן אבל זה לא הנושא העיקרי... זה הבדידות
זה להיות לבד תמיד בבית במשך שבועות במיטה בלי אף אחד שמתעניין שואל מדבר כלום
רק אני והפלאפון
ואני כבר לא מסוגל יותר להיות לבד
לםני 2 דקות החזקתי את הסכין והוא פשוט נפל לי מהיד כי לא היה לי כח אפילו להשתמש בו
אני גופה של עצמי שום דבר לא מניע אותי
הולך מסתובב הכל לאט הכל בלי חשק
למות זה הדבר היחיד שיעשה לי טוב אבל אין לי כח אפילו להתאבד כי זה דורש יותר מדי עבודה וזה כואב ואין לי כח לזה
כבר 10 שעות שאני פשוט יושב בפינה של הספה באותה זווית עם הפלאפון ביד ועושה כלום ואני לא יכול כבר

שואל השאלה:
אני רוצה לנסות אני מנסנ לשנואני התחלתי לעבוד וניצלו אותי שם מאד אז התפטרתי
יצרתי קשר עם עמותת רקפת כי אני רוצה להתגבר על החרדה החברתית וצריך אישור הורים בשביל זה
אני לא יכול להגיד להורים הם רק יעשו את זה יותר גרוע
ניסיתי לחפש בית ספר ולא התקבלתי אפילו
כל דבר שאני מנסה כל דבר שאני נאחז בו שיתן לי תקווה מתפוגג

זה בסדר להיות שונה, לא חייבים להיות כמו כולם, אל תחשןב על זה שאח שלך יותר ממך, כי אתה זה אתה והוא זה משהו אחר, אלוקים ברא אותנו שונים והוא טוב בדברים מסוימים ואתה טוב בדברים אחרים, אל תרגיש שאתה לא טוב ושאתה פחות ממנו אלא אתה טוב בדיוק כמותו! תחשוב על כל הפעמים שאתה עוזר לאנשים, על הדברים שאתה כן טוב בהם על החברים שלך ותבין שכן תחסר למישהו למרות שאתה חושב שלא... יש תקופות קשות בחיים וגם אותם תעבור אני בטוחה בזה!

בגלל זה אמרתי. תחפש עבודה, תתנדב תישה משהו עם עצמך. החיים לא כאלו נוראיים כמו שזה נראה.
כשתהיה בפעילות עם אנשים אתה תכיר אותם וגם אם אחר כך תחזור לפינה שלך בהית עם הפלאפון לבד, לפחות זה לא יהיה 24/7, לא תשב כל היום. אתה תנשום אוויר תראה אנשים תראה חיים.
הכל תלוי בך כמה באמת באלך לשנות את המצב, כולנו יכולים לכתוב לך מגילות ולהרצות לך, אבל אם אתה לא תנסה לעזור לעצמך אז אנחנו גם לא יכולים

שואל השאלה:
אין לי חברים אין לי אף אחד
וסבתא ימימה.. כתבתי כבר ניסיתי באמת שניסיתי אני עדיין מנסנ אבל לא מצליח שום דבר

מה עם לחפש עבודה אחרת? תמיד יש אנשים חארות, וגם אני כרגע עובדת במקום לא משהו... הנקודה היא שיש כל מיני מקומות עבודה ומלא יכולים לנצל אותך, פשוט לאט לאט לומדים ממי להיזהר ולמי להאמין, תחפש עבודה חדשה תחליט שאתה מתחיל ברגל ימין ויהיה טוב

שואל השאלה:
לא יכול לעבוד כי אם אני לא אמצא בית ספר ומהר יבואו מהרווחה וישימו אותי בישיבה דתית בדרום בפנימיה

מצטערת לשמוע, יש אולי בתי ספר או ישיבות תיכוניות שחשבת להתקבל אליהם? שתלך אליהם מרצון ולא שהכריחו אותך...

שואל השאלה:
אמרו שהם לא רוצים חרדי ושאני לא אתאקלם בחברה ויצחקו עלי ויציקו לי וזה רק יהרוס לי יותר

יכול להיות שאתה נותן למה שהיה לשפיע עליך מעבר למה שנראלך. אם אתה עובר לבית ספר שלא מכירים אותך אין סיבה שידעו וישוו אותך לאח שלך. אולי אתה מהלל אותו יותר מידי?

יכול להיות שלא הבנתי טוב, אבל לא רואה איך ילדים שלא מכירים אותך יכולים סתם ככה להשוות אותך

מה עם תיכון דתי? ידוע לי על בחור מבית חרדי שהתקבל לאחד כזה

שואל השאלה:
אני לא מפחד שישוו אותי אליו שוב... זה לא הדבר שהכי מפריע לי בחיים
אני מפחד כי זה לבוא לכיתה מגובשת
להיות חדש
להיות שונה ממילא בגלל שהייתי חרדי
למשוך תשומת לב
שיסתכלו עלי
יש לי חרדה חברתית... זה מסביר את זה

שואל השאלה:
אני לא רוצה דתי... אני רוצה לעזוב את הדת לגמרי ולחיות רגיל

אז אולי כדאי שתלך לטפל בחרדה החברתית, וזה יקל עליך את העניין... תתחיל עם הטיפול בחרדה ותמשיך בשלבים של השינוי ומעבר לבית ספר...

שואל השאלה:
אני רוצה לטפל בחרדה
כבר כתבתי את זה... ניסיתי לפנות לעמותת רקפת אבל צריך אישור הורים
לא יכול עם אישור הורים כי זה רק יהרוס יותר אני לא מדבר עם ההורים שלי ולא מעוניין לספר להם
איך עוד אני יכול לטפל בזה בלי שההורים ידעו על זה?

באיזו כיתה אתה?

שואל השאלה:
עולה לי"א

אני גם עברתי ביא בית ספר
לאיזור חדש ולא הכרתי אף אחד, לכולם כבר היו "קבוצות" וכולם הכירו המון זמן אחד את השניה.
אבל זה מה שהיה, אז אני עברתי בחוסר רצון ויש לי חברים, נכון שפחות ממה שהיה לי בבית ספר הקודם אבל מה זה משנה.
אז לעומתי אתה צריך לעבור ברצון, במטרה לשנות את החיים ולא להתקע על משהו. אתה יכול למסכן את עצמך ואתה יכול לבחור לצעוד קדימה למקום חדש גם אם זה מפחיד בהתחלה. אם כולנו היינו עושים דברים לפי מה שנוח לנו לא היינו מתקדמים או מרוויחים דברים.
בקיצור, תמצא בית ספר, אל תלך בגישה שלילית, תחשוב שנולדת אתמול ועכשיו זה ההתחלה. תמחק כל דבר רע שאמרו לך, לאנשים יש חיבה להוריד אחרים חמטה בשביל להעלות את עצמם.
תשתלב על ילדים, גם מספיק ילד אחד בתור התחלה. תלמד על עצמך דברים שלא ידעת שקיימים בך, שאולי אתה לא כמו אחיך אבל אתה מספיק שווה. החרדה תעלם עם הזמן.
אבל אני אומרת בשביל לא להשלות אותך, אם תלך לבית ספר חדש, תכנס ביישן, לא תדבר לא תשתף פעולה תשב לבד ותראה שאתה נהנה עם עצמך, אף אחד לא ירצה להתחבר אליך, וזה לא יהיה נגדי כלפי האישיות שלך, וזה לא אומר שאתה נוראי ולא יכול להשתלב (תזכור את זה בשביל יתר ביטחון), פשוט זה לא נעים לנסות להתחבר לבן אדם סגור

אל תוותר, נסה שוב, אולי בית ספר חילוני?

בן כמה אתה? אתה מעוניין לפרוק בפרטי? אם כן אתה מוזמן. נשמע ממש קשה, אני בעצמי ממשפחה דתית, אפשר להבין מה זה בשבילך להרגיש כאלה דברים

תשלח לי הודעה בפרטיי!!

היי, אני מבינה את המצב שלך. זה באמת מתסכל עד שבא לך לנטוש את המערכה ולברוח מהכל.. הייתי בימים האלו.
קודם כל, עם מי אתה גר? מי נמצא איתך בדירה? תדבר איתו על זה, תכיר חברים דרכו, אל תהיה בודד לגמרי בעולם. אתה צריך אנשים סביבך, להיות בלי אנשים באופן מוחלט זה מדכא פי כמה.
דבר שני, לך תחפש עבודה אחרת. בבקשה, תתעלם כרגע מהפסימיות והשליליות שאתה רגיל להסתכל דרכן על העולם. תנסה שוב מחדש. אל תפסול רק בגלל ניסיון עבר שהיה לא מוצלח.

יש לי עוד כמה דברים לומר לך, (-גם אני גדלתי בבית חרדי ואכלתי חרא. מכירה את החיים האלו) אבל מעדיפה בפרטי. אשמח אם תבוא ונדבר.

אתה יודע... אני חושבת שהכל משתנה עם הזמן. אתה לא יכול לדעת איפה אתה תהיה שנה הבאה, איך תהיה בבית הספר החדש, אם יהיה משהו שיגרום לך לשנות את הכל ולקום, לאמר "זין, נמאס לי. אני רוצה לעשות משהו!".
בחיים שלי הייתי במצבים מאוד שונים, מאוד.
ראיתי דברים כל כך מזעזעים, אחי, אתה לא מבין עד כמה... מצבים כל כך קשים, באמת.
אני זוכרת שראיתי שראיתי פעם אחת איזה משפט מפגר באינטרנט, הזמן מרפא את הכל.
ואחרי תקופה הבנתי, שזה באמת נכון.
ועכשיו אליך, אפילו אם עוד חמש שנים אתה תמצא את עצמך במקום חרא ותחשוב, מה לעזעזל קורה פה? למה המצב לא נהיה יותר טוב? זה רק אומר שצריך עוד כמה שנים, לתת לחרא הזה לעבור ולהעביר אותו בעצמך.
אבל הכל יהיה בסדר, אתה צריך להבין שהכל יסתדר. ותמיד תגיד תודה על מה שיש לך, בטח אתה אומר הכל חרא החיים בזבל אין לי כלום. תסתכל על הארון שלך, יש לך בגדים, נעליים, מברשת שיניים.
יש אנשים שאפילו מים אין להם, ילדים שגוועים ברעב. אנשים עם מצב הרבה יותר גרוע משלך. ככה שיש לך הרבה, והרבה אפשרויות כדי לצאת מהמצב שלך. חיה את החיים שאותם ילדים רק חולמים לחיות.
תעבוד בספריה, מוכר במכולת, תתנדב בצער בעלי חיים, מד"א...
צא מזה! תבקש מהרווחה ללכת לכפר נוער רגיל, תגיד להם שיש לך חרדה חברתית. בעצם את זה אל תגיד, ידפקו אותך. אתה יכול להתמודד עם זה לבד.
בקיצור, חפרתי. אם אתה רוצה אתה תמיד מוזמן לשלוח לי הודעה...
בהצלחה.

שולחת לך חיבוק.
ותדע שהכל יכול להשתנות

אם בא לך לדבר נשמה בכייף אני ממשפחה חרדית ואני לא וגם לי היה את הקטע של התאבדות חזק ויצאתי ממנו אולי יהיו דברים משותפים שיעזרו לך, תהיה חזק גבר

אתה לא צריך להרגיש לבד, האנשים מסביב לא תמיד נחמדים ועוזרים אבל בשביל זה יש לך את סטיפס, אולי זה לא החברים האידיאלים אבל הרוב פה (גם אני) ישמחו לדבר איתך ולארח לך חברה ואולי ככה תרגיש פחות בודד. אני די מבינה את מה שעברתי, אומנם לא אותו הדבר בדיוק אבל עברתי מלא בתי ספר וסבלתי די בעולם עד שהבנתי שזה כולה כמה שעות של בזבוז מהחיים שלי ואז אני עפה משם, הרבה מאוד זמן ההורים שלי השוו אותי לאחותי עד שניסיתי לעקוף אותה בתחומים אחרים, והצלחתי, אני עברתי ועוברת חרדה חברתית הרבה יותר מורכבת משלך בוודאות אבל אני מעדיפה שלא לפתוח את זה פה. אני לא אומרת שלך יותר קל/יותר קשה, אני מנסה להגיד שאפשר לעבור את זה יחד ולמצוא פיתרון אידיאלי לכל דבר. הכי טוב זה לא לחשוב על להתאבד, אתה שווה יותר מזה בטוח.

תשמע יש לי כל כך הרבה מה לתת לך,
ומנסיון!
שיעזור לך מאוד במצב שלך,
פשוט תפנה אלי בפרטי אני ממליץ
בהצלחה אחינו היקר!

תחזיק מעמד ותמצא את התחום שאתה טוב בו, לגבי אמונה, אני מניחה שאי אפשר לעצור אותך, נטייה מינית, נסה להיות מי שאתה, לגבי הורים שלך, אולי הם לא מבינים שהם פוגעים בך. אני מקווה שתמצא את הדרך שלך ותהיה מאושר, עם או בלי אמונה וגם נטייה מינית, למרות שיש לי קצת הסתייגות מזה, לא יכולתי לעזוב אותך ולראות את השאלה שלך ולוותר לעזור לך, אני מקווה שתמצא דרך לא לפגוע בעצמך, גם להתגבר על חרדה חברתית, יש אימון אישי שיכול לעזור לך להגשים את עצמך וגם להיות שלם עם עצמך, אמונה, אתה לא צריך להילחם בעצמך אם אינך מרגיש משהו, אם אי אפשר לעצור אותך אז אולי אפשר לתת לך להיות מי שאתה רוצה להיות שיעשה לך טוב, אם אתה רוצה תמיכה ועזרה בנושא הנטייה מינית יש את פורום איגי לאנשים שיש להם נטייה מינית וגם את עמותה שעוזרת לגייז או לבי, עמותת קשת נראה לי, בכל משפחה יש את הקטעים האלה שמשווים אנשים לאחרים, אני מניחה שהם אולי כן אוהבים אותך, פשוט הוא יותר די מתבלט ממש, אולי אתה צריך למצוא דרך לבלוט איכשהו ולהראות את עצמך, מה שאתה עובר זה שלב כלשהו בחיים של בירור עצמי וחיפוש עצמי, ייתכן שתעבור המון שלבים כאלה או שתמצא את עצמך ותהיה שלם עם מי שאתה. הדחף הראשוני שלי היה לומר לך לחזור לזה וכל זה אבל אני מניחה שאני לא יכולה לגרום לך להיות מי שאתה לא, כי אתה כבר בקטע אחר, אז תמצא מה שאתה רוצה להאמין בו, או לא, תלך בדרך שלך, ותהיה מאושר. אני מאחלת לך רק אושר ותקווה אהבה עצמית, אולי יום אחד תהיה מאושר, זה רק מבחן אחד שנועד לגרום לך להעצים את עצמך. בכל דרך שתחבר ללכת, יהיו המון מכשולים וספקות, חשוב שתהיה שלם עם עצמך. אולי אני הולכת נגד הדרך שלי לפעמים, אני רוצה שתהיה מאושר עם עצמך, למרות שזה נוגד מה שאני מאמינה בו, אבל אני לא יכולה לגרום לך בכוח להאמין או לשנות את נטייה שלך וכל זה, אבל עד לעכשיו, תמצא את הדרך שאתה רוצה ללכת בה, תהיה מאושר, תהיה חילוני או אתאיסט כל עוד תהיה שמח, גם תפנה לעמותות של אנשים שעוזרות לקהילה גאה, פורומים, יש גם לחרדים שהם יצאו בשאלה או מארון, תחיה את החיים שלך. תמצא משהו שאתה יכול להצליח בו ולהתגאות בו. ולגבי חרדה חברתית, תמצא את מקור הכוח הפנימי שלך ותעבור את המכשול הזה. אני לא יכולה לגרום לך להאמין בזה אז אני אנסה לתמוך בך בנקודה הזה שתהיה מאושר, חשוב לי האושר שלך מאשר שלא תהיה מי שאתה באמת. אם אתה לא יכול כבר להאמין ולא מרגיש את זה, אז אל תנסה בכוח אם אינך יכול, אתה רוצה למצוא את כישרון שלך תחפש אותו, אם אתה רוצה לבלוט משהו, תתבלט דרך משהו שאתה יודע שאתה טוב, אם אינך יכול להתנגד למה שאתה מרגיש בלב שלך, ואינך יכול להיות אדם שאתה לא יכול להיות, אז תהיה אתה. אני לא יודעת מה הדרך נכונה ומה לא, יש לי הרגשה שאיזה משתמש פה ייצא עלי כי אני עוזרת פה למישהו בזה, הדבר הכי חשוב לי שתהיה מאושר, אז אם זה עושה לך אושר, תהיה מי שאתה רוצה להיות, אני לא אוכל לשנות אותך ואת הנטייה מינית שלך גם אם אנסה. בהצלחה בדרך שתחבר, אולי יום אחד נמצא כולנו את הדרך הטובה ביותר שתוביל אותנו נכון לחיים בלי כל מיני דרכים אחרות שלא יודעים מהן או לאן הן יובילו. שתהיה מאושר עם מי שאתה ומה שאתה ובדרך שלך.

אני מבינה אותך באמת.. קודם כל אני גאה בך שפיתחת את זה. תנסה לקחת עוד קצת מאמץ, היו לי דברים דומים כמו שלך עד היום. תנסה להעזר מהאנשים שפה, אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם. זה קצת ישחרר אותך.. תנסה להכנס שניה לעולם שלך ולראות איך אתה רוצה שהוא ייראה, אני מבטיחה שכל אחד עבר או עובר תקופות לא נעימות. וחשוב שתאהב את עצמיך, ואת מי שאתה באמת. אנשים שעשו לך את הצרות הם אנשים חלשים ואתה היוצא דופן למה? כי מכל האנשים שמסביבך אתה החזק, אני מאוד מעריכה שאתה מתאפק מלהזיק לעצמיך ואתה מתאפק כי אתה חזק, אחרת היית עושה זאת ממזמן. יש אנשים שכן אכפת להם ממך אני בטוחה בזה. גם אם הם וירטואלים, תחשוב שהם המציאות שלך ושהם פתחו בפנייך את הדרך לחיים שלך. אתה צריך לראות את החיים שלך גם בדרך חיובית ולהבין שאתה מסוגל. אני רוצה שתפנים שאתה לא לבד. תהפוך את ההווה לנוראי לעתיד מדהים. וכל האנשים שלא מעוניינים בך תשים להם מחסום, הם לא שווים את הדמעות שלך. אני מאמינה שאתה מסוגל ליצור את החיים רגועים יותר, ואם אני מאמינה גם אתה תאמין. ואני בטוחה שאתה טוב בדברים אחרים. ואם אתה צריך עצות כלשהן, אני תמיד פה בשביל לנסות לעזור:) אמרתי את שלי.

לגבי הבית ספר יכול להיות שאני אוכל לעזור רק מאיזה איזור אתה דרום, צפון, מרכז?

אני מאמינה שאתה ילד מדהים:)

תגיד מותר לך לצבא? מה אתה חושב על בית ספר צבאי?

שואל השאלה:
מזה *מותר* לי צבא?
אני בוחר לעצמי...
אני רוצה פשוט להיות בבית ספר חילוני רגיל שנה הבאה
עם בנות
ליהנות ללמוד
חברה ידידות חברים וכו'
לעבור את כל זה
אחרי זה צבא אני רוצה להיות לוחם כדי לתרום שאני יכול או מודיעין או תחום אחר של מחשבים
ואז למצוא עבודה
וזהו לחיות חיים נורמלים
רק שאני לא יודע איך אני עושה את הצעד לקראת זה.. ואני לא רוצה פנימיה אני לא טיפוס של פנימיה
למי ששאלה מאיפה אני אני מבני ברק אם את לא יודעת איפה זה זה ליד רמת גן תל אביב ופתח תקווה

הא אז לא.. הבית ספר צבאי שאני מכירה הוא בחיפה

סורי שאני אומרת לך. לא נראלי שתסתדר בבית ספר חילוני לגמריי
אם זה לא מה שהתרגלת אליו, יהיה לך דיי קשה להשתלב.
חבל שזה יגרר לדבר הבא שיבאס אותך, חפש משהו באמצע כזה

אני לא חוויתי את מה שאתה חווית אבל אני באמת מבינה שהיה לך קשה אני לא מנסה לזלזל בכאב שלך אבל לפעמים בראש שלנו אנחנו יוצרים לעצמנו סיפור מוגזם אולי בגלל שאמא שלך השוואה אותך לאח שלך הרגשת שגם בבית ספר עושים את זה. תנסה לבדוק עמותות אחרות שלא דורשות אישור הורים אולי ליועצת ותזכור שהחיים האלה הם מתנה באמת. אל תזלזל בה אני יודעת שקשה עכשיו ואמנם זה קלישאה אבל זה ישתפר באמת תיתן פוש אחרון והטוב יגיע

שואל השאלה:
אני... כל מי שאומר לי לשלוח הודעה
אתם יכולים פשוט בעצמכם לשלוח אם אתם מעוניינים
הכינוי שלי זה נדרתי נדר לאלוהי בארסה אהבת חיי

לגבי להסתדר בבית ספר חילוני.. מבחינת מה את חושבת שאני לא אסתדר? אני באמת רוצה לדעת

אם אתה רוצה לדבר איתי בפרטי כמו שאמרתי אתה יותר ממוזמן, אולי שיחה עם מישהו יכולה לעזור

תפנה אליי בפרטי, אעזור

שלח פעמיים בטעות;;)