דברים שרק אנשים בתקופת בגרויות יבינו?

שאתה בחופש בגרויות ומשתעמם מרוב שמשעמם להיות בבית

יומיים חופש מהלימודים והם לא ימים כיפיים

פאקינג שיעורטון

שאתה מתכונן לבגרות ואומר לעצמך זהו אתה מסיים עם החומר הזה לתמיד, ואז הלך לך גרוע בבגרות ואתה עושה שוב ):
שאתה אומר שתלמד לבגרות בחופש של הבגרות ואז מגלה שזה לא מספיק זמן.
שכל דבר שמציעים לך לעשות אתה אומר "לא יש לי ללמוד"
שאתה מחשב במחשבון מה הציון הסופי אם תקבל נמוך בבגרות xd

ללמוד מלא חומר ואז החומר שהכי פחות עברת עליו הוא חלק גדול מהבגרות

פעם ראשונה מתחילת שנה שאתה הולך לבית ספר במטרה להקשיב ופתאום איכשהוא המורה יכולה לעשות לך ציר זמן של כל האירועים שלמדת בתנ"ך השנה בארבע שעות

שואל השאלה:
הכל כל כך נכוןxd

שיש חופש ובעצם זה לא חופש אצלך כי צריך ללמוד
שמבטלים שעות אתה כל כך רוצה לדפוק שנצ של חיים אבל הלימודים לא מאפשרים לך

שאתה כותב מושגים של תקשורת במתמטיקה ומנתח תחביר בהיסטוריה מרוב שהכל צפוף ולחוץ וכל החומר מתערבב.

שאתה שוקל להתאבד

שאתה בודק בגוגל אם אפשר להצליח בחיים בלי בגרות

מחשבות אובדניות

החוסר בשעות שינה

מה זה שינה?

שלילה מלא שינה זה לילה שיושנים ב12

שהמקומות היחידים שאתה יוצא אליהם זה או הבית ספר או המכולת לקנות לעצמך שוקולד כי מותר לך כי למדת הרבה והלך לך חרא ובוא נשמין ביחד

שאתה מחליט ללמוד בא מפוקס מתחיל לסכם קולט אחרי חצי שעה שזה יותר מדי חומר ובסוף לומד את החומר המלא

כשאתה בא בראש טוב שלמדת ובסוף הולך לך חרא

כשהמוצרים האלה קבועים אצלך בתיק: רסקיו , שעון, כדור לכאב ראש

ששוכחים מה זה שמחת חיים

לחץ

כשמגישים את הבגרות לבוחן ומרגישים תחושת אושר של " סיימתי עם זה" ואז חוזרים הביתה ומגלים שאין חיים כי יש עוד בגרות בדרך

כשהימי חופש לפני בגרויות אשכרה יותר גרועים מללמוד יום רגיל ואתה רק מחכה ליום נורמלי

כשמחר יש לי מתכונת ואני אומרת לעצמי שאכנס "לרגע" לסטיפס ואמשיך ללמוד

שיט