מה הקטע שאנשים חותכים ורידים?

צומי.

ככה מוציאים תסכול, אי אפשר לשפוט אנשים, כל אחד והפריקה שלו, גם אם זה על הגוף

אי אפשר לשפוט כל כך..
כל אחד מתמודד אחרת עם מצבים בחיים ואולי כל כך קשה להם מבחינה מנטלית שלא אכפת להם שיכאב להם בגוף

דבר ראשון אל תשפטי, לא כל אחד יכול להתמודד עם דברים שקלים לאחר, דבר שני זה מוציא את הכאב.. סוג של דרך פריקה,
קריאה לעזרה...

יש אנשים שזה מרגיע אותם, זה כאילו עונש שמכפר על המעשים הרעים שלהם והם מרגישים יותר הקלה, זה משחרר לחצים (אני ממש לא כזאת)

זאת שכתבה למעלה " צומי "
זה ממש לא נכון.
אני אחת שפוגעת בעצמה לא כי אני רוצה אלא כי אני נלחמת עם כל כך הרבה בחיים שלי וזה מקום הבריחה שלי. ואין לי אף אחד שיתמוך בי.
זה מסתכל וזה כואב אני לא יגיד שלא כי זה יהיה שקר ואני כל כך רוצה להפסיק אבל קשה להפסיק
ואין לי גם בעייה לשפוך הכל, את כל מה שאני עוברת. אולי אחר כך תבינו שזה לא " צומי "..

היא שאלה למה אנשים חותכים בגלל שטויות או כי הם חושבים שז ה מגניב
התשובה היא צומי
זה שאנשים חותכים כי ממש רע להם
לדעתי זה מטופש ואין באמת סיבה מוצדקת לחתוך את עצמך אבל שיעשו מה שהם רוצים מה אני אגיד.

זאת שכתבה צומי, בחלק מהמקרים זה כן צומי, יעני תשומת לב במילים אחרות, קריאה לעזרה ...

קריאה לעזרה במילים אחרות זה תשומת לב. היחידים שבוחרים לראות בזה משהו מעליב זה אלה שסימנו פה מינוסים.

אני חתכתי כי שנאתי את עצמי
והצלקות שנשארו מזכירים לי את התקופה ההיא ושהצלחתי לעבור אותה

שואל השאלה:
יש כאלה שחותכים מסיבות כל כך מטומטמות שכן אפשר להתגבר עליהם נגיד פרידה מחבר/ה וכאלה, זה נראלי כזה דפוק (סליחה עם העלבתי מישו)

אבל את לא יכולה להגיד שזה סיבות מטומטמות.. כל אחד חווה את זה אחרת.. אחד חזק יותר ואחד חלש יותר... את לא יכולה לדעת מה הוא באמת מרגיש..

שואל השאלה:
ויש את הזייניקים האלה שחותכים כאילו מה הם כבר עברו בחיים שלהם הבני שלוש האלה

לא הבנתי...? את רושמת את זה כדי לעורר ויכוח? זה מעליב... במיוחד בגילאים האלו שזה גיל ההתבגרות הדברים פי אלף יותר קשים אז חאלס לשפוט

הזייניקים האלה שחותכים אולי עברו חרא קשים אבא אולכהליסט אמא לא מתפקדת אחים מתים יכולים לעבור כל כך הרבה דברים מוות של אדם קרוב אובדן חרדות קשות דיכאון עמוק הם אנשים כמוני וכמוך ויכולים לעבור פי מאה ממה שבחיים רק תחשבי
אז תחשבי קצת תלכיי את השכל פעם הבאה לפני שתדברו ככה על קשיים של אנשים. כי עד שלא תעברו את זה בעצמכם ולא תדעו איך זה מרגיש כשאתם צעד וחצי מהמוות וכבר לא מרגישים את החיים ואת התקווה יותר. עד אז תסתמו את הפה שלכם קצת רגישות כלפי אנשים אחרים

הדבר הכי קלה להוצאת כאב מנטאלי זה עם כאב פיזי, כנראה קשה להם להתמודד עם משהו נפשי או שהם מיואשים ןמוציאים את זה בכאב פיזי

את לא יודעת מה כל אחד עבר אז אין לך זכות לשפוט אותו. במקום להגיד על הזייניקים שאין להם סיבה לחתוך כי הם עוד ילדים את יכולה לשאול אותם למה הם עושים את זה, לנסות לעזור להם. אבל את בוחרת לשפוט אותם.

ולהגיד שזה צומי זה הדבר הכי מחריד שאפשר להגיד, רק שתדעו.

שואל השאלה:
תאמינו לי שיש כאלה שעושים את זה בשביל צומי ואני מכירה כאלה.. ולא אמרתי שום דבר לגבי זה שאני שופטת אחרים אז בואו...

אי אפשר לשפוט אותם. הם עוברים יותר מדי דברים קשים והם לא יכולים להתגבר על זה כי הם עוברים יותר מדי.
אני בדיוק היום ראיתי סרט קצר על זה וזה היה פשוט עצוב. וגם ראיתי איך שהוא חתך וכול היום יש לי צמרמורת מזה כשאני נזכרת בזה. לדעתי האנשים האלה הם הכי חזקים נפשית כי הם עוברים ככ הרבה.
ומה שאני חושבת שאני עוברת דברים קשים הם עוברים פי כמה. (את כול זה הבנתי מהסרט שראיתי. לפני זה גם חשבתי ככה אבל עכשיו אני באמת איכשהו מבינה מה הם עוברים, לפחות מנסה. וזה כוחות עצומים).
ולאנשים ששופטים, אם לא הייתם "בנעליים" שלהם אז אל תשפטו. כול עוד לא הייתם במקומם אתם לא יכולים באמת להבין אותם. כן גם אני לא יכולה באמת להבין, אבל אני גם לא שופטת.

את בעצמך צומי.. מה את דוחפת את האף לעניינים שלא שלך שיעשו מה שבראש שלהם! לא טוב לך יום טוב לך.

שואל השאלה:
די לנבוח עלי. מי אמר שאני שופטת וואי תרגעו. אני מתכוונת בכלל לאלה שחותכים משטויות לא אלה שקרה להם משהו רציני בחיים תלמדו לקרוא בחייאת ראבק.
(לא דוחפת תאף לשום מקום כולה שאלתי מה הקטע, וואלה בשביל זה האתר קיים! כדי לשאול שאלות.)
chill

אני לא חושבת שאפשר להגיד אם סיבה של מישהו מוצדקת או לא, כי כל עוד את לא הוא ולא עברת מה שהוא עבר את לא יודעת כמה הוא סובל, ומה שחשוב לדעתי היא לא הסיבה אלא מה האדם מרגיש.. כשילד בוכה כי נפלה לו הסוכריה את יכולה להגיד שזה שטויות, אבל לו זה באמת כואב...
ויש הרבה סיבות לפגיעה עצמית- הענשה, שנאה עצמית, להחליף כאב נפשי בפיזי, להרגיש, לא להרגיש ולפעמים גם קריאה לעזרה או צומי, אבל זה פחות נפוץ.. כי הרוב מסתירים ולא רוצים שאף אחד ידע