7 תשובות
גם אני
אכזבה קשה
אכזבה קשה
שואל השאלה:
נו אז ספרו רגע מה הולך שם שאני אבין
נו אז ספרו רגע מה הולך שם שאני אבין
אנונימית
סבלל
סבלל
יסורים קשיים
סבלל
יסורים קשיים
יש צחוקים.. ויש גם חרא אחרי שאתה חוזר גמור מיום ארוך סחוט נפשית אז אין מצב רוח לאף אחד ויש אנשים מעצבנים עם הרגלים מעצבנים כאלה שלא מנקים ואתה צריך לנקות בשבילם יש כאלה שצחוקים בשבילם זה להשפיל את החלש והשונה ויש כאלה ששמים מוזיקה ברמקול בזמן שכולם ישנים... לפעמים את רוצה קצת פרטיות אבל אין אפשרות יש רגעים כפיים חוויות טובות שאזכור לעד וחברים לחיים ויש רגעי שפל שאתה מגלה אנשים רעים מטבעם אגואיסטים מפונקים ולא חושבים על האחר
יש מפקדות שלא מבינות שום דבר ומפילות עלייך את כל העבודה
זה בונה אישיות, וזה מה שהכי חשוב
נקודות רעות:
יש חוסר שוויון, חלק מהחיילים באים לשעתיים לא עושים כלום כמעט והולכים הביתה (אצלנו היה עובד רס"ר שהיה בא לשעה, אומר לנו "יש מסדר ניקיון", לפעמים עוזר טיפה והולך הביתה.), חלק עובדים 12 שעות ביום ויושנים בבסיס (וזה לא שלכולם יש סיבה מוצדקת לתנאים המקלים שלהם.).
בנים ובנות במגורים נפרדים, ואם יראו אותך בתוך מגורים אחרים כנראה שתעלי משפט על שילוב ראוי.
חלק מהקצינים מסתכלים עליך כבנאדם נחות כי הם מתלהבים מזה שהם עברו בה"ד 1 חצי שנה אז אצלנו למשל רק המפקד שלי (סגן) עזר לנקות את המגורים והיו עוד איזה 4 קצינים (סג"מ/סגן) שפשוט לא עזרו כמעט אף פעם.. (לא היינו הרבה בנים ביחידה).
המפקדים לא בהכרח מתחשבים, ולא בהכרח יקשיבו לך כי הם כמעט ולא חייבים לך כלום. גם אם אתה צודק, יש כאלה שהכוח עלה להם לראש ולא מעוניינים להקשיב.
הקצין שמעלייך לא בהכרח מבין את מה שהוא אחראי עליו, אצלי ביחידה למשל, המפקדים שלי עברו מסלול ייעודי לקצונת שלישות ופיקדו על שלושה חיילי תקשוב ואין להם הכשרה מתאימה כל כך אז היה צריך לגשר על הרבה פערים..
נקודות טובות:
אתה חווה קשיים שלא חווית לפני, זה בונה אותך והורס אותך. אבל החיים ממשיכים ואתה תסתכל אחורה אולי עם חיוך. (השתחררתי אחרי שנה בגלל בעיה רפואית ואני לא חושב ששירתתי לחינם)
אתה לומד להכיר קצת אנשים כי אתה די תקוע איתם לשלוש שנים ולפעמים נהיה משעמם חח.
תלוי ביחידה, יש הרבה אינטראקציה עם בני המין השני (זה לא תאג"ד, אבל שמעתי למשל על בנות מהיחידה שלי ששכבו עם בנים מיחידה אחרת בבסיס)
אתה מכיר אנשים שאולי בחיים לא היית מכיר אם לא הצבא, לטוב ולרע, זה די מעניין (שמעתי הרבה סיפורים, היה אחד בחדר לפני שבאתי שהיה מציק בלי הפסקה לאנשים, ולפניו אחד שהעיפו כי הוא נטה לענג את עצמו מול אנשים בחדר, אחר שפשוט קרא לחיילים וקצינים מטומטם ומפגר בפרצוף לא בצחוק אבל הוא היה די גאון) המון סיפורים הזויים. המון לילות מעניינים, זו חוויה בסה"כ.
יש חוסר שוויון, חלק מהחיילים באים לשעתיים לא עושים כלום כמעט והולכים הביתה (אצלנו היה עובד רס"ר שהיה בא לשעה, אומר לנו "יש מסדר ניקיון", לפעמים עוזר טיפה והולך הביתה.), חלק עובדים 12 שעות ביום ויושנים בבסיס (וזה לא שלכולם יש סיבה מוצדקת לתנאים המקלים שלהם.).
בנים ובנות במגורים נפרדים, ואם יראו אותך בתוך מגורים אחרים כנראה שתעלי משפט על שילוב ראוי.
חלק מהקצינים מסתכלים עליך כבנאדם נחות כי הם מתלהבים מזה שהם עברו בה"ד 1 חצי שנה אז אצלנו למשל רק המפקד שלי (סגן) עזר לנקות את המגורים והיו עוד איזה 4 קצינים (סג"מ/סגן) שפשוט לא עזרו כמעט אף פעם.. (לא היינו הרבה בנים ביחידה).
המפקדים לא בהכרח מתחשבים, ולא בהכרח יקשיבו לך כי הם כמעט ולא חייבים לך כלום. גם אם אתה צודק, יש כאלה שהכוח עלה להם לראש ולא מעוניינים להקשיב.
הקצין שמעלייך לא בהכרח מבין את מה שהוא אחראי עליו, אצלי ביחידה למשל, המפקדים שלי עברו מסלול ייעודי לקצונת שלישות ופיקדו על שלושה חיילי תקשוב ואין להם הכשרה מתאימה כל כך אז היה צריך לגשר על הרבה פערים..
נקודות טובות:
אתה חווה קשיים שלא חווית לפני, זה בונה אותך והורס אותך. אבל החיים ממשיכים ואתה תסתכל אחורה אולי עם חיוך. (השתחררתי אחרי שנה בגלל בעיה רפואית ואני לא חושב ששירתתי לחינם)
אתה לומד להכיר קצת אנשים כי אתה די תקוע איתם לשלוש שנים ולפעמים נהיה משעמם חח.
תלוי ביחידה, יש הרבה אינטראקציה עם בני המין השני (זה לא תאג"ד, אבל שמעתי למשל על בנות מהיחידה שלי ששכבו עם בנים מיחידה אחרת בבסיס)
אתה מכיר אנשים שאולי בחיים לא היית מכיר אם לא הצבא, לטוב ולרע, זה די מעניין (שמעתי הרבה סיפורים, היה אחד בחדר לפני שבאתי שהיה מציק בלי הפסקה לאנשים, ולפניו אחד שהעיפו כי הוא נטה לענג את עצמו מול אנשים בחדר, אחר שפשוט קרא לחיילים וקצינים מטומטם ומפגר בפרצוף לא בצחוק אבל הוא היה די גאון) המון סיפורים הזויים. המון לילות מעניינים, זו חוויה בסה"כ.
אנונימי
באותו הנושא: