מה תחשבו על נערה

שבנים לא יוכלו להתחיל איתה אם היא לא יוצאת מהבית

שואל השאלה:
מה הקשר מה?

כדי שבנים יתחילו איתך את צריכה לצאת מהבית, לבלות

שאני יכולה להבין מה היא מרגישה, אבל זה באמת לא דבר טוב. אל תלכי בגישה של "נו.. תתחילו איתי", זה באמת לא טוב. צאי בשביל עצמך, בשביל המטרות שלך.

להגיד את הדעה האמיתית שלי או להגיד את הגרסה שלא תעליב אותך? (אני שואלת ברצינות...)

שזה עצוב שהיא מגבשת על עצמה דעה לפי מה שאחרים חושבים עליה.
שזה מאוד מושפע וחבל.
שאולי אם היא תצא קצת ותתחיל להתנהג קצת יותר בבטחון ולא יהיה אכפת לה מה אחרים חושבים עליה אז ככה יהיו סיכוים יותר טובים שיתחילו איתה.
ובתור אחת שמתחילים איתה הרבה זה לא כיף והלוואי שיכלתי לגרום לזה להפסיק זה מציק ולפעמים גם מפחיד.

שואל השאלה:
את הדעה האמיתית

לדעתי זה מראה או על חוסר חיים או על חוסר ביטחון (או על שניהם).
או שאין לה סיבה לצאת אם בנים לא מתחילים איתה (כלומר אין לה חיים), או שהיא לא יוצאת רק בגלל הסיבה הזאת (כל כך חסרת ביטחון שהיא מוכנה לוותר על חיי החברה שלה).
סליחה אם העלבתי...