2 תשובות
אני חושבת שעצם זה שאת יושבת, לא יודעת למה, לרוב מלצרים זה רק אלו שמחפשים משהו זמני אז זה די ברור, אבל עצם זה שאת יושבת זה כאילו קבעת את המקום שלך שם, וגם יש אנשים שמזלזלים בעבודה הזו, אז יכול להיות שגם בגלל זה.
הם צודקים
גם אני הייתי קופאית וזאת עבודה ממש קשה, גם אם זה נראה מהצד "מה קשה בלשבת כל היום על הטוסיק ובלהעביר מוצרים בברקוד"
זה להתמודד עם לקוחות שמוציאים עליך עצבים, עם מקטים שלא עוברים, עם אשראי שלא עובר והלקוח מאשים אותך בזה, שאת מוצאת שטר מזוייף והבן אדם מתחיל לצרוח עליך שאת משקרת. אין כמעט יום שלא קראתי לאחראית משמרת בגלל פוצים כאלו.
זאת לרוב עבודה זמנית לסטודנטים או אימהות צעירות שצריכות כסף. כשהייתי קופאית הייתה לי קולגה ממש נחמדה, שיש לה נכדים והיא כל הזמן אמרה לי:"אני מקווה שאת הולכת ללמוד משהו ושאת לא תשארי פה, מה בשביל הוספת שקל לשכר כל שנה?" והיא צודקת. קופאית זאת עבודה זמנית וזה לא עבודה מפרנסת. זאת עבודה קשה מאוד. כל יום חזרתי עם כאבים בכל הגוף והתקפי חרדה בגלל אנשים. מאז שהתפטרתי החיים שלי השתפרו. עכשיו אני עושה בייביסיטר, אני מרוויחה יותר בשביל פחות עבודה
גם אני הייתי קופאית וזאת עבודה ממש קשה, גם אם זה נראה מהצד "מה קשה בלשבת כל היום על הטוסיק ובלהעביר מוצרים בברקוד"
זה להתמודד עם לקוחות שמוציאים עליך עצבים, עם מקטים שלא עוברים, עם אשראי שלא עובר והלקוח מאשים אותך בזה, שאת מוצאת שטר מזוייף והבן אדם מתחיל לצרוח עליך שאת משקרת. אין כמעט יום שלא קראתי לאחראית משמרת בגלל פוצים כאלו.
זאת לרוב עבודה זמנית לסטודנטים או אימהות צעירות שצריכות כסף. כשהייתי קופאית הייתה לי קולגה ממש נחמדה, שיש לה נכדים והיא כל הזמן אמרה לי:"אני מקווה שאת הולכת ללמוד משהו ושאת לא תשארי פה, מה בשביל הוספת שקל לשכר כל שנה?" והיא צודקת. קופאית זאת עבודה זמנית וזה לא עבודה מפרנסת. זאת עבודה קשה מאוד. כל יום חזרתי עם כאבים בכל הגוף והתקפי חרדה בגלל אנשים. מאז שהתפטרתי החיים שלי השתפרו. עכשיו אני עושה בייביסיטר, אני מרוויחה יותר בשביל פחות עבודה
באותו הנושא: