אני לא יכולה להפסיק לחתוך את עצמי כשקורה לי משהו רע, אני כאילו ישר בורחת לזה וזה הפיתרון הראשון שאני מצליחה לחשוב עליו

גם אני הייתי ככה בתקופה כמו שלך. נפתרתי מכל דבר שעוזר לי לחתוך..
התחלתי לכתוב, וזה מה שעזר לי. תנסי לכתוב את מה שאת מרגישה, או לשמוע שירים זה כל כך עוזר

כדאי לך לספר את זה להורים או ליועצת בה''ס, אני יודעת שזה בטוח את לא תרצי לעשות אבל לא כדאי לך להיות בזה לבד.
תזרקי את מה שיש לך שאת חותכת איתו זה דבר ראשון
ודבר שני יש מלא דברים שאת יכולה לעשות.
את יכולה לצפות בסרטונים מצחיקים ביוטיוב או סדרה/סרט שיעסיקו אותך מזה.
את יכולה לצרוח לתוך הכרית (זה ממש משחרר אגב)
ואפילו להרביץ לכרית עד שהתחושה של האדרנלין תעבור לך.
את יכולה לצאת להליכה או לריצה.
ובקיצור, תני למחשבה ולרצון הזה להיות בך, אבל תני לזה גם לעבור.
זאת אומרת, אל תקשי על עצמך ותחשבי על כמה שאת רוצה את זה יותר ויותר, תני לזה לעבור לבד.
את יכולה גם ללכת לישון אם זו אופציה בשבילך.
מקווה שתפסיקי, זה לא קל כמובן אבל אני תמיד כאן בשבילך אם את צריכה.

לא אל תספרי ליועצת דברי עם ההורים היועצת רק תעשה את זה יותר גרוע

ספרי להורים שלך, תעשי משהו שבאמת יעזור לך להתגבר על זה, מוזיקה או כושר, מדיטציות

זה ממש לא מפגר, אל תחשבי ככה.
תפני למישהו קרוב שיוכל לעזור לך, יועצת בית הספר לא תמיד עוזרת ועדיף שזה יהיה מישהו שמכיר אותך יותר.
וכדאי שתעשי את זה כמה שיותר מהר, כי לפעמים זה יכול להיות מאוחר מדי מכדי להפסיק.
הדברים שאת אוהבת, גם להם יש חלק מרכזי בסיפור, תתעסקי בהם שיסיחו את דעתך מהכאב שאת חווה.
אני פה לכל דבר שתצטרכי...