בשנתיים האחרונות ממש רציתי להיות דתיה חרדית- אבל בזמן האחרון אני ממש לא רוצה, מרגש לי פתאום זר ומנוכר כזה כל הקטע הזה,

ועכשיו נגיד אני פשוט רוצה להיות דתייה רגילה כזאת, שעובדת ומתקדמת בחיים, שעובדת במה שהיא עובדת שמגדלת ילדים שיתגייסו לצבא (גם כשרציתי להיות חרדית אמרתי שהילדים שלי יתגייסו לצבא אבל רוב הסיכויים שזה לא היה קורה בגלל החברה) בקיצור, עכשיו אני רוצה להיות פשוט דתיה לאומית כזאת, מכנסיים, חצאיות, חצי כיסוי ראש, שומרת שבת כשרות והכל אבל לא מגזימה בכל שאר הדברים, פשוט עושה דברים שלא יפריעו לי להגשים את החלומות שלי... עכשיו אני רוצה לדעת מדתיים רגילים (לא חרדים- זה לא שאלה לחרדים!) האם אתם מרגישים רגשות אשם שאתם לא מקיימים את כל המצוות? אתם מרגישים שזאת באמת דרך החיים או שאתם חושבים שאתם פשוט מקלים על עצמכם?