יש לי סיפור שיכול להביא תקווה להרבה נמוכים שרק רוצים לגבוה

היי, אני בכיתה י'ב. כל החיים שלי הייתי הכי נמוך והכי קטן בכיתה. הדבר הזה ממש ע"י בן אותי, הרגשתי לא מוגן. אף פעם לא עשיתי ספורט אכלתי הכי בריא בעולם, ולא ישנתי את הכמות שנער צריך לישון. סיימתי את כיתה ט' 150. התחלתי את י' 170 (עכשיו אני 181). שמתי לב שלמרות שכל כך רציתי לגבוה אין שום דבר שונה, אף פעם לא הייתי חלש בגלל שהייתי נמוך, הייתי חלש בגלל שהאמנתי בזה. פה אני פונה לכולם, זה קשה באמת אבל תפסיקו לשנוא את עצמכם בגלל איך שאתם נראים, גובה, משקל, מראה, כי זה פשוט כל כך לא משנה. אתם רוצים להיות הכי טובים, תגידו לעצמכם שאתם הכי טובים. תודה על הקריאה, היה לי חשוב להוציא את זה החוצה.