אני מאוד ביישנית, ושתיים מהבנות בכיתה שאין לי בה חברות ריכלו עלי אתמול ועכשיו אני עצובה ממש מה לעשות?

מבינה אותך: ( גם עלי תמיד מרכלים ושמעתי ילדה שאמרה שאם היא לא תנצח אותי באיזו ריצת 60 מטר היא קרש.
תביני שאם הן מדברות עליך הן שתי משועממות שאין להן מה לעשות בחיים אז הן מתעסקות בחיים שלך.

שואל השאלה:
אני מרגישה כאילו אני לא שווה כלום.. יש לי רק 2 חברות בבית הספר ואני מרגישה בודדה כי הן לא בכיתות שלי... ואני פשוט לא מצליחה לדבר מול אנשים אחרים כמה מהכיתה שלי אפילו חשבו שאני אילמת בהתחלה..:(

מבינה אותך זה באמת ממש פוגע וקשה לשלוט על הרגשות ולנסות לא להיפגע.
תנסי להיתעלם מהם הם לא שוות אותך, בסוף זה יזיק רק לך ולהם זה בכלל לא יהיה אכפת, הם ימשיכו בשלהם כאילו לא עשו כלום ובינתיים את תהיי פגועה.
הם סתם מגעילות בלי לב.
אל תדאגי זה יעבור, תנסי לשכוח מזה למרות שזה מאוד פוגע.

קודם כל את צריכה לדעת בוודאות שהן ריכלו עליך מתוך זה ששמעת
(ולא ממה שנראה לך--כי את יכולה לטעות בפרשנות פה)
בהנחה שריכלו עליך---זה דבר מכוער מאוד לעשות, ובכלל לדבר מאחורי הגב של אדם זה מגעיל, וזה לא חברים שאדם רוצה לידו
אם את יודעת שריכלו עליך תאזרי אומץ ותיקחי אותן לשיחה:
'מה שאתן אמרתן לי מאחורי הגב מפריע לי מאוד, תשמעו ככה לא מתנהגים'
ממש כמו שלא הייתן מקבלות שאני אדבר עליכן ברכילות זולה/מאחורי הגב
אני מצפה מכן לאותו יחס וגישה
מה גם שזה גורם לי לא לבטוח בכן---ככה חברות אמיתיות לא עושות
***************
תתאמני בלהגיד את מול מול המראה הרבה פעמים ואז גם יבוא לך טבעי שתגידי להן את זה
בכלל גם פרחי באך בהתאמה אישית יחזק את העוצמות שבך, יכולות תקשורת, יכולות חברתיות וכו
גם אומנות לחימה תתרום לכל המהות שלך---כולל ברמה החברתית, מה להגיד, אסרטיביות, הצבת גבולות וכו

בהצלחה יקרה

תקשיבי אל תתיחסי עד כמה שקשה לייסם את זה. הבנות האלו הן טפשות חסרות חיים. לרכל זה הדבר הכי לא יפה שיש ואם הן מרשות לעצמן כנראה שהן ילדותיות ביותר ואין להם באמת שום דבר משמעותי לדבר עליו.

תתעודדי בזה שאת לא אחת מהן- כמוהן

מגיע לך יחסים בין אישיים ברמה גבוהה יותר. תחפשי אנשים שהם רציניים יותר ואכפתיים יותר, תבחני את החברים שלך.

להתחבר לכולם זה לא הכי טוב, לאט לאט תמצאי את האנשים הטובים שיהיו באמת חברים, בנתיים תתרכזי במטרות שלך בלימודים כמו בגרות וזה.

בהצלחה מתוקה!

תחכי להן עם אח/דוד/אבא לייד השער של הבצפר קחו אותם לצד וטפלו בהן עד שאמא שלהן לא תזהה אותן

היי תקשיבי ההרגשה שאת מרגישה היא טבעית וליגיטימית לגמרי אבל!!!!!!!
את לא יכולה לתת לזה להשפיע עלייך! ממש לא! את צריכה להיות חזקה ואני יכולה לומר שעברתי דברים דומים לשלך בגלל ילדה שמכיתה ב עד כיתה ח כל הזמן ריכלה עליו ועשתה עליי חרם והכל...אבל אני לקחתי את זה אחרת....ואני חושבת שאת צריכה לקחת את זה בצורה שונה...
נכון זה קשה וזה מרגיש בודד ואין הרגשה יותר קשה מבדידות זה מתסכל ואין עם מי לדבר ולפעמים מסתכלים על כולם ואומרים למה להם זה כל כך קל ליצור חברים ולי לא? אבל כל אחד הוא שונה כל אחד מתחבר לסוג אחר של אנשים...אני חושבת שעדיף 2 חברות טובות מאשר מלא חברים שהכל מלווה באינטרסים והם לא יהיו שם בשבילך ברגע שתצטרכי ולא ישאילו לך כתף או יקשיבו לך...
אם את מרגישה שאת רוצה לשנות את זה אולי את יכולה להתחיל את זה לאט לאט לנסות לפתח דיבור עם מישהו או מישהו מהכיתה שניראלך הכי בסדר ולא יביך אותך או משהו את יכולה אפילו סתם לבקש משהו ולהתחיל בדברים הקטנים ולאט לאט להתקדם ולפעמים להכריח את עצמך לדבר כדי שתקבלי יותר ביטחון וברגע שתדברי לא יהיה דרך חזרה וככה תהיי חייבת לדבר ולומר משהו קטן...צעד אחר צעד...
אם את צריכה עוד משהו את יכולה לשלוח לי הודעה בפרטי בכיף^^