מה השריטה שלכם?

אין לי סובלנות. לול

אני משקרת המון ולא שמה לב, יש לי חרדת נטישה

אני ממש אוהבת להציק לאנשים (בקטע מצחיק )

חוסר עמידה בזמנים

פסיכופת

שואל השאלה:
אני מריחה דברים לפעמים לפני שאני שותה/אוכלת אותם

גם אני ככה

אם יש לווליום מספר, חייבת שיהיה על זוגי.

אין לי, אני מושלמת.
מינוסים מקנאים יתקבלו בברכה.

החתול שלי.. חמור ניסיתי ללטף אותו בבטן הביא לי שריטה

יואו שואלת השאלה אני בדיוק כמוך!
אני כל דבר מריחה לפני שאני אוכלת או שותה אותו וגם לפעמים דברים שהם לא אוכל כמו ספרים, מפתחות וכל מיני דברים כאלה...



עזבו אני מוזרה

אני.. אוהבת לפגוע באנשים.. לשקר להם..

פאקינג שונאת רגליים.
אני חייבת שמזלגות וכפות יהיו נקיים לגמרי, ברמה שמגעיל אותי לאכול במסעדה.
אממ אני גם מריחה מזלגות וכפות אחרי שאני לוקחת ביס (חחח דה פאק)
כשאני אוכלת עם כפית אני לא אוכלת עד הסוף כי אני מרגישה שכל הרוק שלי יוצא על הכפית.
הדבר היחידי שאני אוכלת עם כפות או כפיות זה מרק. אפילו גלידה אני אוכלת עם מזלג.

חחח יש לי משהו הזוי עם מזלגות וכפיות.

אני מפחדת להיקשר אל מישהו ולהתאהב בו לשווא...

אני מתביישת לקחת אוכל ליד אנשים
קשה לי להסתכל לאנשים בעיניים

השריטה שלי היא בעצבים ובחוסר סבלנות שלי לאנשים מטומטמים. מצטערת מראש אם אתם מטומטמים.

אני שמנה (? )

אני קצת חמומת מוח
בכיינית
רגישה מידי

אני לא מסוגלת להתרכז כשיש רעש סביבי. לא משנה אם זה אפילו רק ברז שמטפטף או אם זו כיתה שלמה שצורחת, רעש משגע אותי ואני מתה על הדממה.

אני חולת ניקיון בטירוף
ואני חייבת מוזיקה או רעש כלשהו כל הזמן

זה שאתמול נפגשתי בישיבה עם מישהו פעם ראשונה והוא בגד בחברה שלו כי יש אותי בעולם..

אני לפעמים יכולה להיות ממש רגישה
ויש לי סוג של חרדה כזאת של מלחמות וטילים וכאלה

אני קצת פרפקציוניסטית
ככה שכל דבר מציק לי
אבל בגלל שאני עצלנית אין לי כוח להזיז או לסדר ואז אני מתחרפנת

הרבה שריטות יותר מידי

חושבת יותר מידי על היקום

כפי שמישהי אמרה גם אני משקרת המון ולא שמה לב, וגם לי יש לי חרדת נטישה בנוסף הרבה קראשים ביחד ואני חסרת יכולות חברתיות

מתעצבנת על כל דבר
לא מסוגלת לאכול ממזלג אם הוא לא נקי במאה אחוז ברמה שאני בודקת אותו לפחות איזה שתי דקות
חצילים מעבירים בי צמרמורת

רגישה מדיי. מסוגלת לבכות מהדבר הכי קטן.
איכפתית מדיי.
חצופה לפעמים.

בעיות עצבים קשות

אני אוהבת בסדרות לרוב רק את הרוצחים פסיכופטים וכל הרעים האלה
אני לא יכולה לשבת בשקט לפחות מעשר דקות, חייבת לעשות משהו
בערך כמו טאי שהיה באח הגדול

פוגע באחרים מבלי לשים לב

לא יכולה להשתלט על עצמי מרוב עצבים לפעמים, חוסר ביטחון מטורף.

אני לא יכולה לאכול את החלה בשישי עם המלח לול

לא נוח לי לאכול בפומבי (בבית ספר נגיד)

נטייה מוגזמת לעצב, אה, וזה שאם אני מדבר עם מישהו אני ארצה לדבר אתו כמעט כל הזמן, או שאני ממש אדחה משהו בשביל חברה מאוד טובה שלי, ולא כי אני מאוהב בה.

אם לא סוגרים את הדלת שלי עד הסוף אני מאבדת את זה

יש לי המון אבל אני אכתוב רק משהו אחד או שניים חח
אני אוכל רק בצלחות ובכפיות חד פעמי כי אני לא מסוגל לאכול נגיד בכפית רב פעמית ולחשוב שהיא עברה הרבה פיות לפני יאקק ואני גם לא יכול לאכול ליד אנשים זה מגעיל אותי ואני יכול להקיא. ועוד משהו שבטח תצחקו עלי אחרי שאני אגיד את זה:
כל פעם שאני בא לאכול אני שם ארתור במחשב כדי לא להיגעל lol סרטים מצוירים גורמים לי לאכול טוב יותר זה מוזר.
קיצר אני דפוק לגמרי

אני לא יכולה עם כפות רגליים זה מגעיל אןתי

לאחר כמעט לכל מקום אפשרי

מריחה כל דבר בעולםהזה
קוטלת אנשים גם כם זה לא קשור עלי ואז זה מונע מהם לדבר איתי

מיסופוניה.

אנונימית, לגבי הקשירת שרוכים אני מזדהה לגמרי! בגלל זה תמיד כשרוכים נפתחים לי מחכים לי שעה עד שאשרוך אותם חזרה.

אני לא יכולה שיש שקט.
אני פשוט לא מסוגלת. לא יודעת למה. אם אני נמצאת במקום שהכל שקט ואף אחד לא מדבר ויש ממש שקט (זאת בעיה כי זה קורה לי המון) אני חייבת להגיד משהו או לפעמים לצחוק כמו איזה אהבלה. אם אני נמצאת עם מישהו סתם אפילו שאני לא מכירה (בבית ספר) ואנחנו לא מדברים ויש ממש שקט אני חייבת לדבר ולהגיד משהו כי אני לא יכולה שיש שקט חחח משהו מוזר

פרפקציוניזם קשה
התמכרות ליוטיוב
אני אוהבת ריחות שלא הרבה אוהבים (ספרים חדשים, דלק, לורדים וטיפקסים)
אני ילדה מוזרה בכללי.

חרדה חברתית קיצונית

אני גם מריחה כל דבר
חחח אני נשבעת, אני מריחה חפצים כמו שעון, עיפרון, אוזניות, שלט.. סתם כי זה כיף לדעתי (wierdo)

אני היסטרית ורגישה

hentai...

אני מריחה הכל! פשוט הכל.. גם אם חברות שלי אוכלות או שותות משהו אני לא מבקשת לטעום אלא אני מבקשת ללהרי. רוב החיים שלי מבוססים על ריח- הרבה מהזכרונות שלי יש ריח, לכל בן אדם יש את הריח הייחודי לו..

נכון החלק בין האצבעות? אז אני חייבת כל הזמן לגרד אותו כזה.. לא כי מגרד זה סתם צורך מוזר

אני צוחקת מכל דבר קטן! ואם משהו ממש מצחיק אותי אני לא מפסיקה לצחוק במשך הרבה זמן, הרבה מעבר לאחרים

יש לי קליטה ממש איטית.. הייתה פעם שהייתי בהצגה והייתה בדיחה שלא הבנתי, ואחרי שכולם סיימו לצחוק והיה רגע של שקט פתאום נפל לי האסימון ואמרתי "הבנתי! " וכל הקהל צחק ממני חח

מאוד קשה לי לדבר על הרגשות שלי, ואם זה משהו שקשור לאהבה צריך ממש לעזור לי לדבר (גם דברים שאני ממש רוצה להגיד או לספר, אני פשוט לא מסוגלת!)

צינית יותר מידי

התשובה מעליי

ציניות זה לא שריטה^

אני לא יכולה להשתין אם יש בשירותים עוד אנשים.

אני שונאת להיות תלויה באחרים, ברמה של לבכות.
שונאת כשמפריעים לי כשאני עושה משהו, בעיקר במטבח, זה מוציא אותי מפרופורציות בטירוף.
אני יכולה להתחרפן כשמישהו סתום ולא חושב על הדברים שהוא עושה, או מתערב לי בדברים הפרטיים.

אספרגר
לפעמים יש לי קטעים של ממש חוסר רגש (לא מרגישה כלום)

כשאני מרגישה שאני עומדת להפליץ, אני שמה יד כדי לספוג את הריח ולהסניף. אמיתי לגמרי.

ocd, התקפות עצבים על אנשים שזה לא מגיע להם, והפרעות קשב וריכוז.
אבל האמת שיש לי קטע כזה שאני לא יכולה ללכת לישון בלי שכל מה שיכול להיסגר בחדר נסגר, כמו דלת או מגירות או חלון או הדלת של הארון או אפילו הסל כביסה.
אני צוחקת כשמישהו מחמיא לי.
ואני לא יכולה להעביר יום אחד אפילו בלעדי בני אדם כלשהם, כל פעם שאני לבד בבית אני קוראת לחברה טובה, ידיד או לאחת מהחברות שלי, אני מניחה שזה קשור לטראומה.

אני לפעמים מקללת את חבר שלי ומתחפרנת עליו אבל לא קללות נוראיות ואני באמת ביום יום לא כזאת..
אני מתקשה לדבר עם אנשים כי נפגעתי כל כך בעבר שלי למרות שתמיד הייתי חברותית ומלאת שמחת חיים היום זה כל כך נהיה בשבילי אתגר
אני בעייתית באוכל אם זה נחשב שריטה.
לפעמים מרגיש לי שאני חייה בחלום ולא שייכת לעולם קראתי על זה ויש לזה שם ושאני חושבת שיש לי את זה אבל לא בדקתי את זה אצל פסיכיאטר

אני משוגעת
אמיצה
ומטרידה אנשים בצחוק

אובססיביות לעטים צבעוניים וושיטייפים
ופחד נוראי מחרקים

בולבולים גדולים

אחרי שאני מפליצה אני חייבת לדחוף את היד לתחת ולהריח
אני אוהבת לגעת בבולבול של הכלב שלי

שונאת את עצמי על זה אבל זה לא נשלט:(

.

ocd ופקפקטציוניזם קשים

השירטה שלי ברגל מאוד שורפת
טוב בריצינות ביישנות

שאני בלחץ אני מפחדת ללכת לשירותים

לא יכולה לשמוע שיר עד הסוף

אני צריך שהחדר שלי היה חשוך וכשאני יוצאאני מדליק את האור
יש חזה סיבה אבל לא מוצדקת

אני לא מסוגלת שאור דלוק בחדר שאין בו אף אחד! אז אני פשוט הולכת בבית ומכבה אורות חחח

כאילו יצאתם מחדר למה אתם לא מכבים את האור?!