למה אנשים דווקא נמשכים לאנשים שמחים?

כי זה דבר טוב. אנשים לא ירצו להיות בחברת אנשים שהם עצובים ובלי שמחת חיים. (לפחות הרוב)

כי לא בא לי לשמוע כל היום בכי ודיכי

כי יותר כיף לצאת לדייט עם איש שמח

כי אנשים שמחים משדרים אנרגיות חיוביות לסביבה

כי את מושפעת מהאנשים שאת נמצאת לידם, אם תרצה ואם לא.
ואם אתה מקיף את עצמך באנשים טובים ושמחים, אתה תהיה שמח מתישהו.
יותר מזה, גם מלא אנשים אומרים שאתה צריך להקיף את עצמך באנשים שיש בהם תכונות שהיית רוצה שיהיו לך.

כי כשבן אדם בוחר לעצמו את החברה שתהיה סביבו הוא רוצה אנשים שיהיה לו כיף איתם ולא כל היום להתמרמר איתם על החיים

שואל השאלה:
מה הקשר? זה כמו שתגיד שדיכאוניים (אלה שחולים במחלה) אף פעם לא שמחים.
אין בן אדם שלא מאושר אף פעם.
ככה שאני לא מצליח להבין חלק מהדברים שאתם אומרים.
נגיד אותי ספציפית דוחה אופטימיות (בלי מינוסים זאת דעתי)

ועוד איך יש אנשים שלא מאושרעם אף פעם. שהם סובלים מדיכאון מתמשך. זה לא כיף להיות בסביבה פסימית, ולא זורחת.
אם חברות שלי בדיכאון אני נכנסת איתן לדיכאון כי אני באמת מחוברצ אליהן. אם זה היה קהוע זה היה יכול להשפיע עלי רע

כי הם אנשים כייפים מלאי אנרגיות ופשוט שמח איתם, אופטימיות היא דבר חיובי

כי יותר נחמד להיות עם מישהו שמח
וגם כי הרבה פעמים עצב מזכיר לאנשים דברים שהיו מעדיפים לשכוח

סתם שתדע שגם אותי פעם "דחתה" אופטימיות ובכללי עצבנו אותי אנשים ששמחים כל הזמן, אבל עם הזמן הבנתי כמה זה משפיע עליך. אין מה לעשות ליד בן אדם שמח ואופטימי אתה תרגיש יותר טוב מליד בן אדם פסימי ועצוב (והייתי כזאת בעצמי אז אני יודעת על מה אני מדברת)

ולא אני לא אומרת שאם אתה דיכאוני אז זהו לא ירצו להיות לידך חס ושלום, פשוט כן לאנשים מסוימים יהיה קשה להיות בסביבתך כי זה ישפיע עליהם.

אנחנו נמשכים עליהם כי מה שכולם רוצים לעשות זה להיות שמחים בלי דאגות ושימחה זה מדבק אז זה גורם לנו לישמוח באקיפין

אנשים שמחים הם מפגינים הרבה חיוביות וזה כיף להיות בחברת מישהו חיובי

אנשים שמחים מידי מעצבנים אותי, אז אני נגיד מתרחקת מהם.