מה אתם חושבים? כתבתי מכתב על אישה שנפרדת מבעלה, אשמח שתגידו לי את דעתכם.

20 במאי 2014
אהובי, מאור עיניי אני כותבת לך עכשיו אפופת דמעות ורגש מתפרץ שאיני יכולה לעוצרו. זהו חודש ימים תמימים בהם אתה לא נמצא בעולמינו האכזר, שוכן שם במרום, נוחל בגן עדן. עצמת את עינייך לעולם, עזבת אותי ואת הפעוט שברחמי, בנך, בנך יחידך, המזכרת המדהימה שנשארה לי ממך. לא נותר בי כוח להתמודד עם העולם, להתמודד עם מבטי הרחמים שנשלחים אלינו לכל עבר, להתמודד עם התשובות שאצטרך לספק לבנינו לכשיגדל ולהתמודד עם האובדן שלך. "הכל יהיה בסדר" הם אמרו, "אנחנו איתך" הם אמרו, איני מאמינה לדברי השקר הללו. דבר אינו בסדר, איני חפצה בתשומת הלב הרבה סביבנו, איני חפצה בכאב שבליבי, כאב הדוקר עמוק עמוק ומאיים לשבור את נפשי הדואבת ולהטביעני בים אינסופי של געועים. כאשר נפרדת ממני שם בבית החולים זמן מועט לפני שפסעת אל עולם טוב יותר, ראיתי את עיינך הדומעות ובפיך היו מילות פרידה, מילות פרידה החקוקות בזכרוני, אך שלוש מילים זכורות לי במיוחד. שלוש מילים שאמרת לי לא פעם אבל באותו רגע הן היו בעלות חשיבות מרובה וכשאמרת אותן חשתי שהעולם עצר מלכת, אמרת לי:"אני אוהב אותך", "אל תשכחי שאני אוהב אותך" אני מנסה להישאר חזקה בשביל הבן הקטן שלנו, בן שבקרוב יגיח לעולם וכשיגדל יבין עד כמה אביו היה גיבור. אני מנסה להישאר חזקה בשבילך. אהוב שלי, שמור עליי מלמעלה, חזק אותי ואל תשכח אותי, אני אוהבת אותך.
שלך תמיד...