כתבתי משהו,כנסו.

היא עצובה.
היא לא רואה טעם בחיים שלה.
היא עוברת בריונות ברשת.
זה לא אכפת לה.
יש אנשים,שעושים אותה שמחה לפעמים.
היא עברה מלא.
היא רצתה להפסיק,שהכל יגמר.
רצתה לקחת סכין ולחתוך.
לקפוץ מהחלון ולא לצעוק.
אבל היא פחדה.
היא ניסתה לקפוץ.
אבל היה מישהו בחוץ.
היא ניסתה לחתוך.
אבל הסכין לא עבדה.
היא חשבה שאולי לכל זה יש סיבה.
אולי מישהו רוצה אותה חייה ולא מתה.
אבל אז היא קלטה.
את כל האנשים ששונאים אותה.
הם ככ הרבה.
הם לא עוזבים אותה.
הם דבוקים בה.
מה שנותר לה לעשות.
זה לא להתחבר לשום מקום.
להישאר סגורה בחדר.
לתת לכולם לחשוב שהיא מתה.
אולי זה הדבר הנכון לעשות?
אולי לא.
אבל מה שרק היא יודעת.
היא תהיה כל החיים עצובה.