3 תשובות
אני מבינה אותך לגמרה..
גם לי היה חבר שהיה לי קשה איתו כי הוא היה קנאי (אובססיבי בקטע מחריד).
רציתי להיפרד ממנו איפלו דיברתי עם חברים שלי שלא הסכימו לי להיות איתו יותר כי הוא "התעלל בי", רבנו כל הזמן על הידידות שלי עם ידידים כי הוא רצה שלא אדבר איתם/ אפגש איתם בלי שהוא יהיה נוכח וכו..
כמובן שאצלי זה התלווה בזה שהוא היה נושך אותי בצחוק אבל זה עבר את הגבול והגיע לקטע של כחולים וכאב...
בכל מקרה כשהיסיתי להיפרד הוא התחיל להפחיד אותי שהוא יפגע בעצמו קצת ושאני חא יעשה לו את זה.. (רק לפרוטוקול אמא שלו הייתה חולת סרטן והוא כל הזמן הזכיר לי את זה ואת הקושי שלו).
אחרי כמעט שנה נפרדתי ממנו כי חא עמדתי בזה יותר למרות הקושי הרב.
וזה היה ממש קשה כי חמדנו באותה כיתה והיינו 3 פעמיים בשבוע עד שמונה בערב בלימודים...
את צריכה לעשות מה שטוב לך.. זה שתישארי איתו בגלל שאת מרחמת עליו רק יפגע בך ויפגע בו בסופו של דבר (גם אם הוא לא מבין את זה כרגע).
את תיפרדי ממנו בשביל שניכם כי זה הדבר הכי טוב עבורכם.
להפוך את הקשר ל"קר".
להתנתק. אין מה לעשות.
את צודקת בהרגשות שלך
את צריכה להגיד לו שאם הוא לא יפסיק עם הקנאה הזאת את תיפרדי ממנו
באותו הנושא: