יש ילדה שחושבת שאנחנו חברות טובות ואין לי באמת כח אליה היא די מעצבנת.. ואני איתה כל הזמן והכל.. (14 כיתה ח)

אבל באמת שהיא מלחיצה אותי ואני איתה כי אין לי ברירה כי בנות מהכתה שלי מתרחקות ממני.. ואני לא אומרת את זה בקטע רע פשוט היא קצת סתומה ואין לה טאקט.. באמת שזה לא בקטע רע היא ליטרלי בובספוג.. ואני לא יכולה לפגוע בזבוב ואני ממש איתה כל הזמן מנימוס בהפסקות.. בכיתה אחרת יש לי מלא חברות טובות שאני לא כלכך איתן בהפסקות אולי פעם ב.. אבל אנחנו נפגשות והכל ומדברות הרבה בפלאפון. שנה הבאה אני אולי עוברת לכיתה הזו כי בכתה שלי אני מרגישה כלכך לא רצויה אתם לא מבינים עד כמה.. ואני לא יודעת למה או מה עד כדי כך לא בסדר איתי אבל שיהיה והחבורה של הבנות משחקות איתי משחקים הן אפילו לא נותנות לי להתקרב אליהן. זה כזה חודש אנחנו החברות הכי טובות (הן מתנהגות ככה, בעיקרון הן לא מכירות אותי ובגלל זה פתחתי סוג של ריחוק מהן ואני ממש סגורה וביישנית כלפיהן ועזבו שאני באמת ביישנית והן די חיות בסרט..) וחודש - חודשיים מתעלמות ממני לגמרי וזה הורג אותי ממש ככה.. כאילו אני אף פעם לא יכולה לדעת מה הולך להיות מחר. אם אני אהיה לבד או לא. אני כל הפאקינג שנה רק רודפת אחריהן. גם ככה יש לי בעיות בחיים זה לא מה שחסר לי.
אוקיי סטיתי לגמרי מהנושא חחח בקיצור אני לא יודעת מה לעשות.. לפחות עד שהשנה תגמר.. אפשר עזרה? ❤