לילדים השקטים- חשבתם שאם תדברו תצליחו יותר בחברה? תחשבו על זה

מסכימה.

בדיוק מה שאחת שאכפת לה אמרה- קל להגיד וקשה לבצע

ואז מתפלאים למה אפחד לא שם עליהם..

לא

את יודעת, מי ששקט כנראה זה מבחירה שלו.
אולי זה חוסר ביטחון עצמי
אולי זה ביישנות, או אולי זה אפילו סתם אנשים שאוהבים להיות בשקט ולראות את כולם מהצד לראות את העולם לפי זווית הראיה שלו שלא דומה אל כמו של אלו ש"מדברים מלא/מקובלים וכו"

לפי השאלה שלך אני רואה אתזה בתור התנשאות. כאילו זה הבעיה שלהם שהם שקטים ובגלל זה הם לא מקובלים בחברה.

שואל השאלה:
אני אומרת שזה כן בעיה שלהם כי החברה אולי כן רוצה שהם ידברו וימאס להם אם הוא כבר לא ידבר וישתוק כל הזמן.

וואו את גאון איך השקטים לא חשבו על זה עד עכשיו? להיות רועשים כדי שישמעו אותם? גאונות לשמה! את ממש איינשטיין הבא! (לא)

שואל השאלה:
אני בת.

אם החברה רוצה שהם ידברו אולי אלו שיש להם "ביצים" ולא אכפת להם להגיד מה שהם חושבים, שיפנו לשקטים וינסו לעלות אותם למעלה. זאת כבר החלטה שלהם אם הם רוצים בכלל או לא, אגב יש אנשים שקטים שאוהבים את הלבד ואת השקט שלהם

אה ויש גם כאלה שמנסים ולא תמיד עובד להם ואז בכלל זה מוריד להם את הרצון לדבר ולהפתח

שואל השאלה:
זה תלוי אם הבנאדם רוצה לעזור להם או לא

שואל השאלה:
sweetheart- בתגובה השנייה אני מסכימה איתך

את אומרת אתזה כאילו השקטים הם ילדים מסכנים בלי חברים , אז כל קודם אל תכלילי.. יש כאלה שטוב להם עם החבורה הקטנה שלהם ולא לעשות סצנה ודרמות מכל דבר.

"תלוי אם הבנאדם רוצה לעזור להם או לא"
לילדים ה"שקטים" אין שום בעיה, אלו שיש להם בעיה מודעים לזה אבל אל תכלילי ..

יש מצבים שאי אפשר לשפוט אותם, יש כאלה שהם ביישנים והם לא יכולים לדבר עם אנשים כי הם צריכים לאוזר אומץ וזה לא פשוט בשבילם, יש כאלה שיש להם חרדה חברתית וזה די קשה להם לדבר או להביע את עצמם מחשש שיגידו משהו מטופש וכל זה ויש כאלה שהם מופנמים שאמנם אין להם בעיות עם אנשים אבל הם מעדיפים את הלבד שלהם ורוצים לדבר עם אנשים שהם ירצו בזה ויחפצו לדבר , וגם שהם לא בדיוק אלה שאוהבים להיות בתוך החברה עצמה של אנשים ולדבר וכל זה, הם יותר טיפוס של שקט ובדידות וזה טוב להם.אז כל מצב הוא שונה מאחר. ואת האנשים האלה, ביישנים ועם חרדות חבריות או מופנמים צריך להבין ולכבד וקבל, גם לנסות להבין איך אפשר לעזור להם בלי ללחוץ עליהם יותר מדי לעשות את זה, ואנשים ביישנים צריכים די הבנה והקשבה. כי אצל הפחד שאולי יגידו משהו טיפשי או שידחו אותם או שירגישו לא נוח עם אנשים, גורם להם להימנע מזה, לכן צריך לנסות להבין את הקושי שלהם ולעזור להם לעבור אותו,גם אצל מי שיש לו חרדה חברתית, אם הפחד הוא שמא יגידו משהו שגוי או יתנהגו ככה או מחשבות כאלה שמטרידות אותם, צריך לדעת איך לפתור את הבעיה עצמה, לטפל בזה בצורה עדינה וגם להבין את הנפש שלהם . מופנמים אצלם צריך יותר הבנה והקשבה, להם אין בעיות , פשוט הם לא טיפוסים שאוהבים להסתובב בחברה ולהיות במרכז, טוב להם בלבד , עם עצמם ובבית , עם זאת, אין להם בעיות עם להיות עם אנשים שהם מכירים ואוהבים וסומכים עליהם ממש,אבל כל סוגי הערות עליהם ולמה הם ככה, מעצבנות .הם ידברו ויפתחו ברגע שהם ירגישו מוכנים לזה,אז זה פחות או יותר ככה. את שלושה המצבים האלה צריך לדעת איך לפעול ומה לעשות .

מים שקטים חודרים עמוק

מי ששקט ומנסה לדבר ברוב המקרים משתיקים אותו שוב..
לא תמיד לדבר עוזר..

לאף אחד אין נתוני פתיחה מעולים בכל הנושאים, במקרה שלי ההסתדרות בחברה היא משהו שקשה לי יותר לעשות מלאחרים