19 תשובות
פיזית כרגע מחפשת סרט קומדיה טוב לראות ולא מוצאת
לחץ, המון לחץ.
אני חולה מתה ויש לי בגרות ומגן להתכונן אליהם ואני לא יכולה
שאני צריכה להרזות
רבתי גם עם כל החברות שלי ואני בדד אבל זה לא כלכך אכפת לי
אנונימית
מתמטיקה וזה שאני מתה לחטב את הגוף אבל איבדתי מוטיבציה להתמודד עם שתי הבעיות האלה
אנונימית
לא מסכימים לי לישון אצל חבר שליי
מנסה להיפתח לאנשים אבל זה ממש קשה חח. אבחנו אצלי סוגשל חרדה חברתית וטיפה נבהלתי כיאילו תמיד ידעתי שאני ביישנית מרוב האנשים אבל לא חשבתי שברמה כזו. ומנסה להצליח בלימודים. (גם קשה לול אני מאלו שצריכים לעבוד כפול בשביל להיות רגילים) וכמובן לחטב את הגוף.(אבל יש שוקולד בכל מקום)
אני בכיתה ז' והקראש בכיתה יא'
אני פשוט כל הזמן לא מרגיש טוב (מבחינה פיזית).
יכול פתאום להתחיל לי איזה כאב ברגל, ואז שזה מפסיק מתחיל כאב ראש, ושזה סוף-סוף עובר, האוזן נסתמת.
הדברים האלה הופכים אותי להיפוכונדר, זה מעצבן רצח.
הלימודים גורמים לי לדיכאון, זה ממש מחרפן, גם בעיות עם חברים
אני בי"א, ואני מרגישה שאני די הולכת להיכשל בכל הבגרויות שלי. הקטע הוא - אני תלמידה ממש טובה ואוהבת ללמוד ומצליחה בשיעורים, אבל ברגע האמת, אני נכשלת. זה כאילו יש בי משהו שגורם לי להכשיל את עצמי, להפיל אותי. ואני לא מבינה למה ומאיפה זה נובע. אין לי מספיק זמן להבין מה זה ולטפל בזה, כי בשנה שעברה (וגם השנה) שכנעתי את עצמי ואת הסביבה שלי שאסתדר לבד. ונחשו מה? זה לא עבד.
במשך שלוש שנים לא הייתי במסגרת בית ספרית. לפני שנתיים החלטתי שאני רוצה לשנות את המצב שלי ועברתי תהליכים והתגברתי על כל מיני קשיים שהיו כדי להצליח, להגיע לנקודה הזאת. אבל כרגע, אני לא מצליחה בכלום אז זה די מתסכל אחרי כל החרא שעברתי.
עכשיו, זה נראה כאילו אין לי טעם יותר. יש את המחשבה "אולי אני צריכה לפרוש שוב ולתמיד?", אבל כרגע, היא עדיין שאלה. אני מקווה שאסתדר בקרוב, כי אם לא, כל השנים האחרונות היו חתיכת בזבוז משאבים גדול. ונדפקתי.
אנונימית
אין יותר מידי
חוץ משאני דואגת מאיזה בגרות אבל פסדר זה בקטנה ולא נחשבת בעיה
אני צריכה להרזות ,אני עושה כושר אבל זה קשה
יש לי קראש בשכבה מעליי שלא יודע שאני קיימת ואני מאוהבת עד מעל הראש בילד מהכיתה שלי והוא כל מה שאני מצליחה לחשוב עליו ולחלום עליו ואני די בטוחה שגם הוא לא שם עליי ויש לי מבחן עוד יומיים ואני אף פעם לא מצליחה להתרכז במבחנים ויש לי מופע שאני צריכה להתאמן עליו עם תפקיד מביך שאני כאילו שרה במקלחת והמורה שלי כועסת עליי שאני לא באתי לבית ספר למרות שמשה לא ממש אכפת לי ויש לי ריקוד ארוך שני צריכה לדעת ואני לא יודעת עד מחר, ויש אצלנו אורחים יותר נכון אורחת שהיא חברה של ההורים שלי ויש לה שתי ילדים סופר מעצבנים וקצת סתומים וזה עוד יותר בלגן שהם ביחד עם אח שלי הקטן שהוא עוד יותר מעצבן ואנחנו עוברים בית עוד שלושה חודשים ואני צריכה לשכנע את אמא שלי לרשום אותי לחוג שהוא 24/7 ואני די מבואסת ואחותי ( הגדולה בשנה ותשעה חודשים ממני) לא נמצאת כאן כי היא בטיול או משהו אז אין לי עם מי לדבר כרגע או לעשות משהו איתו בכלל אז אני גם בודדה קצת . בקיצור יש לי הרבה בעיות בחיים כרגע.
אני חושבת שאני לסבית ובאלי למות מרוב שזה כואב
אנונימית
הבעיה שהכי משפיעה עליי כרגע זה הסיבוך הגדול שנוצר בזוגיות שלי.
עומס והרבה ממנו
מצב כלכלי בחשבון בנק, הערכות לחיים האמתיים אחרי הצבא תעסוקה כשאין לך כסף, להפסיק לעשן... (תנצלו את "הצרות" שלכם כל עוד אתם תלמידים)
פחדים מוזרים.