בבקשה אל תשפטו אותי. כדאי לי או לא? אני מפחדת שזו ההזדמנות היחידה שלי.

אני בת 19 ואין לי חברים קרובים, יש לי רק חברים של שלום-שלום וזהו. אני הולכת לחדר אוכל לבד, אני הולכת לחדר כושר לבד, ובסופש אני בבית. השלמתי עם זה שבגלל שיש לי קושי לשמור על קשריים חברתיים אני אהיה לבד מבחינה חברתית. זה בסדר, יש לי חברים בסטיפס.

עוד בעיה היא שאף פעם לא היה לי חבר, אף פעם מישהו לא ניסה להתחיל איתי, לא הייתי אף פעם לבד עם בן ואני מפחדת שזה לא יקרה בחיים.
יש מישהו שאוהב אותי, אבל אני לא אוהבת אותו. אתם חושבים שבכל זאת כדאי שאני אהיה חברה שלו וזהו? הוא נחמד וכנראה אני צריכה להתפשר כי אף אחד לא יאהב אותי לפי מה שאני מבינה.