מי שמבין בפסיכולוגיה וזה (המשך בפירוט)

אז ככה אני מכירה מישהי שכשהיא הייתה צעירה ההורים שלה היו כל הזמן רבים (צעקות והתעלמויות ובכי אבל בלי מכות) . (גם עכשיו הם רבים). וכאילו חוץ מזה הכל היה בסדר הם לא גרושים היא גרה בבית גדול כל הציונים שלה מעל 90, יש לה אוכל בגדים טלפון טלוויזיה וכו, והיא כן מדברת עם ההורים שלה ממה שהבנתי, אבל בבצפר היא בקושי מדברת עם אנשים רק איתי ועם החברה הכי טובה שלה. היא בקושי מסתכלת לי בעיניים כשאנחנו מדברות. היא לא ספרה לחברה הכי טובה שלה שום סוד על החיים שלה. שומרת הכל בלב. גם בקיץ היא מסתובבת תמיד עם גקטים. אני מרגישה כאילו היא חוסמת את עצמה בפנינו או משהו.... ואתמול בהפסקה אני והיא ישבנו ואז היא אמרה לי משהו כזה "את לא חייבת לשבת איתי, אני יודעת שיש לך חברים אחרים חוץ ממני..." והיא אמרה את זה בטון כזה כאילו היא חושבת שהיא לא שווה אותי ושמגיע לי יותר מרק לשבת איתה. בכללי היא ילדה מאוד דכאונית. יש קשר לזה שההורים שלה רבו מלא כשהיא הייתה צעירה או לא? זה חשוב לי לדעת