שלום חברים, אשמח לדעתכם והאם אתם מזדהים(זאת שאלה לדתיים אני חושבת שפחות מתאימה לחילונים אז קחו בחשבון)

נפש יקרה. אל תהיי עצובה אני יודעת שאני לא מספקת לך את האוכל שאת זקוקה לו, השכינה. אני יודעת שאני לא קרובה לה' מספיק כדי לעשות לך טוב אני יודעת שיש לי המון במה להשתפר ושאת צמאה לזה את צריכה את זה. או שאולי יש לך בעצם סיבה טובה להיות עצובה ולי אין תירוץ טוב לכך שאני גורמת לך לסבל הזה. אני עצלנית אני נשאבת לדור הריקני של היום חסר משמעות ועומק, אני מצטערת נשמתי, את טובה בשורש ואני מקלקלת אותך אני מרגישה שאת בוכה בכל ערב כשאני הולכת לישון רחוקה מהשכינה, רחוקה מהקב"ה. כן אני יודעת שגם עכשיו את בוכה את מזילה דמעות וגופי עוצר אותך מבכי, אפילו את זה אני לא מספקת לך. אני מקווה נשמתי שיום יבוא ואתן לך את כל כולי שאתמסר אליך ואעשה כל שביכולתי כדי לגרום לך לטוב. הלוואי וביום מן הימים אתלבש בצניעות אשמור שבת כהלכתה, ואקיים את כל התורה כולה כהלכתה. מקווה שתסלחי לי נשמתי אהובתי על כל הצער שאני גורמת לך יום אחרי יום ועל כך שאני לא מספקת לך מספיק מצוות להרוות את צמאונך לשכינה. אוהבת אותך נפש. את טהורה אבל אני הורסת אותך